תביעה בגין עוולת לשון הרע ועוולת הנגשה כנגד גרושה

לפני תביעה לחיוב אישה-הנתבעת  בתשלום פיצוי כספי לגרושה-התובע, בגין עוולת לשון הרע ועוולת הנגישה.

רקע עובדתי

1.         התובע והנתבעת נישאו בשנת 2002, ולהם בן משותף יליד 2003(להלן: האיש/האישה).

מערכת היחסים ביניהם התערערה, כל אחד לפי גרסתו. התנהלו ביניהם מספר הליכים משפטיים לרבות גירושין, משמורת ומזונות. בתוך זה הגישה האישה בשנת 2004 תלונה במשטרה נגד האיש  בגינה הוגש כתב אישום אשר בוטל לאחר מכן.

בין לבין, בתאריך 18.6.2007 הגיעו הצדדים להסכם בעניין הגירושין בבית הדין הרבני ולפיו, הוסכם כי האיש ישלם לאישה עבור סילוק כתובה סך של 12000 ₪ ב-12 תשלומים שווים; בית הדין הרבני אשר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.

בתאריך 2.7.2007 התגרשו הצדדים זה מזו .

האיש, שילם לסילוק הכתובה, סכום כולל של 7000 ₪ , ובאשר ליתרת הסכום, נקטה האישה בהליך בהוצאה לפועל.

2.         בין הצדדים התגלע סכסוך עקב טענות של הוצאת לשון רע כלפי האיש, וגם סכסוך בקשר לסוג ההליך בו נקטה האישה בהוצאה לפועל בעניין גביית יתרת סכום הכתובה.

3.         על רקע זאת, הגיש האיש שתי תביעות  , אחת תביעת חוב בסדר מהיר על סך של 27,025 ₪ בבית משפט השלום בחדרה. והשנייה תביעה על סך 75000 ₪ בגין לשון רע ונגישה בבית משפט השלום בעפולה.