תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב חשיפתו לחומרים מסוכנים אצל הנתבעת והעלאת טענת התיישנות מצד הנתבעות בעניין גילוי עילת התביעה.

1. התובע הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1
)להלן- "פלרם"(. בנוסף טען כי הרופאים של הנתבעת 2 )להלן- "קופ"ח"( במחלקה לרפואה
תעסוקתית במרפאת לין, התרשלו בטיפול בו באופן שהחמיר את נזקיו.

והיה P.V.C לפי המתואר בכתב התביעה, עסק התובע במהלך עבודתו אצל פלרם בגריסת חומר
חשוף לפחמן 4 -כלורי, שהם חומרים מסוכנים, וביצע את עבודתו שם ללא פתחי איוורור
וללא מיגון אישי, ולכן נחשף ישירות לחומרים המסוכנים.

בחודש מאי 1991, משמצבו הבריאותי לא אפשר לו להמשיך לעבוד בפלרם, חדל לעבוד שם.
בבירור שנעשה לתובע בביה"ח 'כרמל' בחיפה, אובחן שהוא סובל ממחלת ריאות כרונית ושחלה
החמרה הדרגתית במצבו מאז הפסיק לעבוד במאי 1991 ועד אוגוסט 1992.

בעקבות ההחמרה הומלץ לתובע לעבור השתלת ריאה ובחודש מרץ 1993 עבר השתלת ריאה בבי"ח
בפריז. למרות הניתוח נותר התובע עם נכות קשה והמל"ל קבע לו נכות יציבה בשיעור %100
החל מ1.11.1992-.