תביעה, הן על דיני המזונות והן על דיני החוזים, להחזר הוצאות בר מצווה באולם שערכה האם לקטין. הקטין הנו מן הפנויה והתביעה מופנית כנגד האב

1.         תביעה להחזר הוצאות חגיגת בר - מצווה באולם בסך 23,818 ש"ח, שערכה האם לקטין. הקטין הינו מן הפנויה, והתביעה מופנית כנגד האב.

2.         עילתה של התביעה מושתתת הן על דיני המזונות והן על דיני החוזים.

            באשר לדיני המזונות, נטען שהוצאות חגיגת בר - מצווה הן בגדר מזונות מכוח הדין האישי. באשר לדיני החוזים, הוסבר שהאב הבטיח לאם בעל - פה שיעזור לה במימון הוצאות הבר - מצווה.

3.         בדיני המזונות, תביעה מעין זו יכולה ללבוש שני דפוסים שונים. מחד תביעה של הקטין להשתתפות במימון חגיגת בר - המצווה, כאשר מועד הגשתה לפני האירוע; ומאידך, תביעה של האם להחזר הוצאות שהוצאו, כאשר מועד התביעה לאחר האירוע.

4.         תביעה ל"החזר הוצאות" של האם יכול ותבוא בגדר תביעת מזונות במובנה הרחב.

            בתביעה להחזר הוצאות - אין הקטין תובע, באשר צרכיו סופקו בפועל ע"י האם.

            ראו: ע"א 364/62 דגני נ' דגני פ"ד יז 1989, 1994.

 ע"א 1375/93 אביטבול נ' אביטבול פ"ד נ (1) 215.

5.         בדיני המזונות, עיקרן של השאלות:

(א)        האם הוצאה כספית של "חגיגת בר - מצווה", היא בגדר מזונות - מאטריה הנשלטת ע"י הדין האישי.

(ב)        אם כן, מהו "אב המזונות", שהוצאה זו נכללת בגדרו, והאם הוא נמנה במעגל של "צרכים הכרחיים", שבו החבות האבסולוטית על האב, או על המעגל של "צרכים מדין צדקה", שבו החבות מתחלקת בין ההורים לפי ההכנסות הפנויות.

6.         דיני המזונות מן החיים ודיני המזונות מן העיזבון אינם מגדירים את קשת החיובים שניתן להכלילם במונח המשפטי "מזונות".

            "אבות המזונות" הם בגדר רשימה בלתי סגורה, הניתנת להוספה בפסיקת בתי המשפט למשפחה, לפי צרכי הזכאים ותנאי הארץ.

            בהצעת חוק הירושה של משרד המשפטים מיולי 1952 מובא בעמ' 110:

"בהתאם לשיטתנו, השוללת ניסיונות להקפיא מושגים חיים בהגדרות נוקשות מטעם החוק, אין אנו מציעים פירוש או פירוט של "מזונות מן העיזבון". יהיה זה אחד העניינים הרבים, שבהם תבוא עבודת בית - המשפט להשלים את עבודת המחוקק".

            ובאשר למזונות מן החיים, הוסבר בהצעת חוק היחיד והמשפחה מדצ' 1955 בעמ' 165:

"כמו הצעת חוק הירושה, כך נמנע גם סעיף זה מלהגדיר את המושג "מזונות" או לפרט את הצרכים הכלולים בו".

            בכך למעשה, החוק הישראלי הלך בעקבות כללי המשפט העברי, שאינם תוחמים את תוכן המושג "מזונות".

            עוד נוסיף שבסעיף 125 בהצעת חוק היחיד והמשפחה נאמר: