תאונת דרכים - ערעור בנוגע לקביעת גובה הפיצויים שנפסקו בפסק דין קמא

השופט א' ריבלין:

1. המערער נפגע בתאונת דרכים בחודש מרץ 1999, בהיותו כבן 4.5 שנים. בית-המשפט
המחוזי מינה מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, הפסיכיאטריה ובתחום רפואת העור.
בתחום האורטופדיה נקבע כי המערער סובל מ-%28 נכות בגין קשיון נוח של הקרסול, הארכה
של הרגל הפגועה ב-1.5 ס"מ, ובשל זיהום כרוני. בתחום רפואת העור נקבעה למערער נכות
בשיעור משוקלל של %45.6 בשל נטייה לזיהומים חוזרים, לאקזמה, ובשל הצלוליטיס ובשל
הצלקות. בעקבות עדותו של הפסיכיאטר וחוות-דעתו, העמיד בית-המשפט את נכותו של המערער
בתחום הפסיכיאטרי על %15.

כשנתונים אלה בידיו, בא בית-המשפט לחשב את נזקיו של המערער. הוא הניח כי אלמלא
התאונה, היה מגיע שכרו של המערער לגובה השכר הממוצע במשק, בניכוי %25 מס. בית-המשפט
קבע, כי בשל התאונה נפגע כושר השתכרותו של המערער בשיעור של %50. לבד מדמי הנזק,