פלונים נ' אזורים בנין (1965) בע"מ

1.לפניי בקשה לסעד זמני.

2.המבקשים הינם בעלי זכויות בדירה בבניין מגורים שברחוב XXX בנתניה. ביום 30.10.2016 חתמו המבקשים ביחד עם דיירים נוספים בבניין על הסכם "פינוי בינוי" עם המשיבה (להלן: ההסכם). כבר עתה חשוב לציין, כי במועד חתימת ההסכם היו רשומים על זכויותיהם של המבקשים הערות בדבר קיומם של עיקולים לטובת צדדים שלישיים. בסעיף 7.2 להסכם נקבע, בהקשר זה, כי הצדדים מצהירים כי זכויותיהם במקרקעין נקיות וחופשיות מכל עיקול. כן התחייבו בעלי הזכויות, ובהם המבקשים, כי ככל שקיימת הערה כאמור יפעלו בעלי הזכויות להסרתה "עד לא יאוחר משישה חודשים ממועד חתימת הסכם זה".

ההערות לא הוסרו עד עצם היום הזה ובטרם פונה הבניין לצורך הקמת הבניין החדש, נקלעו המבקשים בשנת 2020 להליכי חדלות פירעון אשר עדיין תלויים ועומדים בפני בית משפט השלום בראשון-לציון. על-פי העולה מן החומר שהוצג בפניי, עוד בשנת 2021, ובטרם פינו המבקשים את הדירה, ניהלו המבקשים והמשיבה משא ומתן בניסיון להגיע לפתרון אשר יאפשר את הסרת ההערות שרבצו על זכויותיהם של המבקשים. ברם, משא ומתן זה לא צלח.

בחודש אוגוסט 2022 פינו המבקשים את דירתם הישנה. החל ממועד זה העבירה המשיבה דמי שכירות חודשיים עבור המבקשים בקשר עם הדירה שאליו עברו להתגורר עד להקמת הבניין החדש, בסך 4,200 ש"ח. זאת, על-פי התחייבותה בהתאם להסכם. התשלומים הועברו במשך כשנתיים.

בשלב מסוים חדלה המשיבה מלהעביר את דמי השכירות. בעוד שהמבקשים טוענים כי הדבר ארע בחודש פברואר 2024, הרי שהמשיבה טענה כי היא פסקה מלעשות כן בחודש ספטמבר 2024. המשיבה טענה כי חדלה מהעברת דמי השכירות, חרף התחייבותה החוזית, לאחר שהתריעה בפניי המשיבים, עוד בחודש ינואר 2024 לשיטתה, כי אי הסרת ההערות הרובצות על זכויותיהם בדירה, גורם לה נזקים כספיים ממשיים (ראו מכתב המשיבה מיום 29.1.2024; נספח 9 לתשובה). זאת, משום שהבנק המלווה את הפרויקט דרש כי כל עוד לא יוסרו ההערות, נדרשת המשיבה ליטול אשראי בגובה של 2,050,000 ש"ח (שווי דירת התמורה של המבקשים), ולשלם בגינו ריביות אשר נכון לחודש ינואר 2024 עמדו על כ-169,000 ש"ח.

המבקשים מצידם הודיעו למשיבה (ראו מכתב ב"כ המבקשים מיום 7.8.2024; נספח 10 לתשובת המשיבה) כי מעולם לא קיבלו את מכתב המשיבה מחודש ינואר 2024 ועמדו על הנזקים הנגרמים להם עקב אי תשלום דמי השכירות.

המשיבה הודיעה בתגובה, ביום 9.9.2024 (נספח 11 לתשובת המשיבה), כי המבקשים מפרים את ההסכם מזה שנים ארוכות, בכך שלא פועלים להסרת ההערות הרשומות על זכויותיהם, ומשהפרה זו התגבשה לכדי נזק כספי ממשי שנגרם למשיבה (שכן אי הסרת ההערות חייבה אותה ליטול אשראי כפי דרישת הבנק המלווה), רשאית המשיבה לקזז את חובם של המבקשים כלפיה בדרך של אי העברת דמי השכירות.

3.בינתיים, בהליכי חדלות הפירעון בעניינם של המבקשים חלה לכאורה התפתחות ממשית. מתברר, כי המבקש 1 ירש רבע מן הזכויות בדירת מגורים מסוימת, ועל-פי העולה מטיעוני הצדדים, הזכויות בדירה זו עומדות בפני מימוש באופן אשר יאפשר למבקשים להעמיד לקופת הנשייה דיבידנד בשיעור 100%. על כן, צפויים המבקשים בתוך פרק זמן קצר יחסית, כפי שנמסר, לקבל הפטר.

4.בכתב התביעה שהוגש בהליך דנא ביום 28.10.2024 עותרים המבקשים לצו עשה המחייב את המשיבה "לתשלום מלוא דמי השכירות לתובעים מחודש 2/2024 ואילך ועד למסירת דירת התמורה לתובעים" (להלן: ההליך העיקרי). בד בד עם ההליך העיקרי הגישו המבקשים בקשה לסעד זמני המורה למשיבה "לשלם לאלתר דמי שכירות בהתאם להסכם הפינוי בינוי אשר נחתם עימה רטרואקטיבית מחודש 5/2024 ועד למתן החלטה בתביעה לצו עשה" (להלן: הבקשה לסעד זמני). לאחר שהוגשה תשובת המשיבה לבקשה לסעד זמני נדרשו המבקשים להציג אישור של בית משפט של חדלות פירעון לניהולו של ההליך דנא. אישור כאמור הוגש לתיק ביום 23.1.2025.