עיריית פתח תקווה נ' פלוני ואח'

התובעת הינה רשות מקומית.

חברת מ.ר. הנחתום בע"מ (להלן: החברה) החזיקה בנכסים ברח' דגניה 9 בתחום העיר פתח תקווה (להלן: הנכסים) בין השנים 2014-2018. ב-1.10.18 נרשמו חילופי מחזיק בנכסים, לחברת אביר שיווק לחם בע"מ (להלן: הקונה).

לפי רישומי רשם החברות, החברה הינה חברה פרטית והנתבעים 2-1 הינם בעלי השליטה בחברה, בשיעור של 53% ו-35% בהתאמה.

התביעה דנן הינה תביעה על סכום קצוב אשר מגיע לתובעת כרשות מקומית על פי דין בגין חובות ארנונה והוצאות גביה, לשנים 2017 עד הפינוי בספטמבר 2018, כמפורט בפנקסי התובעת אשר ערוכים כתדפיס מוכן, בדבר סכום החוב הכולל הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק רשויות מקומיות (הפרשי הצמדה וריבית) תש"מ- 1980 עד ליום הקובע. בהתאם לפנקסי התובעת, חוב הארנונה והשילוט בגין הנכסים הינו 29,247 ₪ נכון ליום 3.8.20 (להלן: החוב).

נטען כי הנכסים הינו נכסים שאינם משמשים למגורים וכי החברה לא היתה דייר מוגן בנכסים, לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התשל"ב-1972 וכי לפי ידיעת התובעת, החברה הפסיקה את פעילותה, שכן רכושה ופעילותה נמכרו לקונה.

מאחר שהחברה לא שילמה את סכום החוב, כולו או מקצתו, נטען כי התובעת רשאית לגבות את סכום החוב מהנתבעים, בהיותו חוב ארנונה סופי מכוח סעיף 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנ"ב- 1992.

נטען כי התובעת המציאה לנתבעים דרישות תשלום וכן שלחה לידיהם בדואר רשום מכתבי התראה בטרם נקיטת הליכים בגין סכום החוב, אולם עד יום הגשת כתב התביעה לא שולם דבר על חשבון החוב.

בהתנגדות שהפכה לכתב ההגנה ובתצהיר הנתבע 1, שניתן גם בשם אביו, הנתבע 2, שהינו קשיש עם בעיות קוגניטיביות קשות, נטען כי הנתבעים הינם בעלי השליטה בחברה.

נטען כי החברה עזבה את הנכסים, בהם הפעילה בית קפה ומאפיה, בספטמבר 2018 לאחר שנקלעה לחובות ניכרים והפסדים עצומים בגין תקופת החזקתה ופעילותה בנכסים.

נטען כי הנתבעים לא קיבלו כל נכסים ו/או כספים מהחברה וכי כל הכספים שהתקבלו ממכירת פעילותה לקונה, בסך כ-500,000 ₪, הופקדו בחשבון החברה ושימשו לפרעון חלק מחובותיה שהגיעו למיליוני ₪, כאשר הנתבעים נותרו חייבים אישית כספים במאות אלפי ₪ שלגביהם חתמו כערבים לחברה.