גנני ואח' נ' גורדון טורס בעמ

הרקע וטענות הצדדים בתמצית

1.התובעים הם בני זוג אשר ביקשו לצאת לטיול מאורגן המכונה "לאוס על המקונג" אותו רכשו מידיה של הנתבעת, סוכנות נסיעות שעיסוקה, בין היתר, טיולים מאורגנים. הטיול הוזמן ביום 9.9.2023 ושולם בגינו סך של 51,227 ש"ח.

הטיול האמור היה מתועד לצאת ביום 16.11.2023. בעקבות פרוץ אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הודיעה ביום 30.10.2023 הנתבעת על ביטולו של הטיול. התובעים קיבלו מהנתבעת החזר של 16,911 ש"ח בלבד, עבור כרטיסי הטיסה. בתובענה זו הם עתרו לחייב את הנתבעת להשיב לידיהם את ההפרש ששולם; את פרמיית הביטוח ששולמה בסך של 1,941 ש"ח; ופיצוי בגין עוגמת הנפש שלפי הטענה נגרמה להם.

2.התובעים טענו שהם כלל לא התכוונו ולא ביקשו לבטל את הטיול האמור אלא ציפו לו בחדווה והתרגשות נוכח אופיו המיוחד. הוסבר שהם ששילמו ממיטב כספם עבור הטיול וביטולו לא נבע עקב סיכול או נוכח המצב הביטחוני הקשה ששרר, כך מכיוון שהספקים לא ביטלו את קיומו.

3.לשיטתה של הנתבעת, הגב' עדה בורבן, מטעמה פנתה טלפונית ללקוחותיה שנרשמו לטיול האמור וביניהם התובעים, על מנת לברר אם הם עודם מעוניינים לצאת לטיול כמתוכנן. התובעים, נטען, הם אלו אשר ביקשו בצוק העיתים לבטל את הטיול והנתבעת אך נעתרה לבקשתם. התובעים אף שיגרו דואר אלקטרוני לנתבעת בעקבות ההודעה על הביטול ובה הם כתבו: "תודה על ההתחשבות והרגישות". הנתבעת הסבירה שהיא פנתה אל כלל הספקים לקבל החזרי תשלום אולם הספק הזר ממנו הוזמנו שירותי קרקע סירב להשיב את התשלום שכן הביטול נעשה סמוך למועד הטיול. בכל זאת הנתבעת העמידה לטובתם של התובעים זיכוי עתידי, לפנים משורת הדין, אף שהספקים לא השיבו לידיה את הכספים.

עוד נטען כי ביטולו של הטיול נבע בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל ומהווה סיכול כמשמעותו בסעיף 18א לחוק החוזים (תרופות), התשל"א-1971.

דיון

4.לאחר שעיינתי היטב בכל החומר שהניחו לפניי הצדדים ושמעתי את העדויות על-פה, באתי לכלל מסקנה שהתובעים לא ביקשו לבטל את הטיול וההחלטה על הביטול הייתה פרי יוזמתה של הנתבעת.

5.ראשית נמצא לי מקום להתייחס להתקשרות שבין סוכנות נסיעות, לבין הלקוח. באחת הפרשות עמד בית המשפט על היתרון המובנה ממנו נהנית וכנות הנסיעות, בהיותה הגורם בעל המומחיות, זה שיש לו את הנגישות אל הספקים וזה אשר קובע את תנאיה של ההתקשרות בין הצדדים:

"בחינת יחסי הכוחות שבין הצדדים לחוזה מלמדת כי אין מדובר בכוחות שווים. נראה כי המבקשת נהנית מעדיפות ברורה על פני הלקוחות, כפי שעולה מעצם העובדה שמדובר בחוזה אחיד. עדיפות כוחה של המבקשת נובעת, בין היתר, מהכוח הנתון לה להכתיב ללקוח תנאים חוזיים, מהמומחיות שיש לה בתחום שירותי התיירות, אשר עולה בהרבה על זו של לקוח רגיל, מהידע העומד לרשותה כתוצאה מניסיונה עם לקוחות קודמים ועם ספקים רבים, וכן מנגישותה לספקי השירותים בחו"ל ולסוכנים המקומיים. בעניין זה חשוב להדגיש כי נגישותם של הלקוחות לספקי השירותים, שהם למעשה צד נוסף בחוזה שלפנינו, מוגבלת בהרבה מזו של הסוכנות, וזאת כתוצאה ממגבלות של שפה, אמצעי קשר ומעמד" (ח"א (חוזים אחידים) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ בפסקה השביעית לפסק דינה של כבוד סגנית הנשיא השופטת יהודית צור (פורסם במאגרים 13.10.2009)).