תא"ק 9924-02-15

התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת, והנתבעת הגישה בקשה למחיקת כותרת.

הנתבעת טוענת כי התביעה איננה תביעה לסכום קצוב, ולא ברור מהתביעה מה סכום התביעה האמיתי, ואשר בסעיף 12 לכתב התביעה, לא נרשם סכום התביעה.

עוד טוען הנתבעת כי לא ייתכן שסכום החוב הוא סכום הנקוב בהזמנת העבודה, שכן נרשם בהזמנת העבודה כי הכמויות הן הערכה בלבד, והמכיר הסופי יקבע על פי מדידה בפועל, והתביעה איננה מפרטת כי נערכה מדידה בפועל.

עוד טוענת הנתבעת כי בחשבון הסופי נעשו קיזוזים ולכן הסכום שונה מהסכום שנקבע בהזמנה, ואין כל הסבר מהו המדד לקביעת המחיר בגין העבודות שקוזזו.

התובעת הגישה תגובה לבקשה, וטענה כי התביעה נתמכת בהזמנת עבודה חתומה בחותמת של הנתבעת ומנהלה, כאשר לא הועלתה כל טענה כנגד הזמנת העבודה.

התובעת טוענת כי הנתבעת שילמה בפרויקט סך 54,550 ₪, והיתרה היא בסך של כתב התביעה, ועל כן מדובר בסכום קצוב, והתביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, וכן בבקשה ובתגובה, אני קובעת כי אין מקום למחיקת הכותרת, והתביעה ראויה לידון בסדר דין מקוצר.

התביעה נסמכת על הזמנת עבודה בגין התובעת לנתבעת, ויש לראות בהזמנת העבודה כמסמך שמהווה ראייה לקיום העסקה בין הצדדים, והלכה פסוקה היא שדי בעניין זה בראשית ראייה.

הסכום הקצוב לעניין הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, כפי שנקבע בתקנה 202 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, הוא סכום שחישובו הוא עניין אריתמטי, ללא צורך בשומה או בהערכה.