תא"ק 9916-09-14 כרמיה אמן תעשיות בע"מ נ' מאסר קומפורט שותפות מס' 558039624 ואח'

לגביי נתבע 3 הבקשה אינה מבוססת על ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין כנדרש בתקנה 374(ב) לתקנות.

אין די באמירה סתמית כי קיים חשש כאמור. על מנת להסתייע בטענה כי יש למנוע הברחת נכסים אפשרית באמצעות צו העיקול, יש להראות ראיות ולו לכאורה, כי קיימת כוונה כזו מצידו של המשיב.

אין להניח בהנחת יסוד בסיסית כי כל נתבע מבקש להבריח את נכסיו מפני נושים. כמו כן, אין די בהעדרם של נכסים אחרים למשיב על מנת לבסס את טענת ההכבדה בביצוע פסק הדין.

על יסוד האמור בבקשה ובהתאם לתקנות 362, 366 ו- 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

1. ניתן בזה צו עיקול זמני כמפורט בבקשה כנגד נתבעת 2.

הצו מוגבל לעשרה מחזיקים לפי בחירת המבקש .

2. הצו לא יחול על הנכסים הבאים:

א. משכורת.

ב. חשבונות עו"ש חח"ד בבנק ביתרת חובה.

ג. עיקול מיטלטלין – יעשה ברישום בלבד, ולא יכלול מלאי סחורה וחומרי גלם

ד. עיקול כלי רכב ומקרקעין לפי מספר זהות.

3. העיקול מוגבל לסכום התביעה כשהוא צמוד לפי המבוקש בכתב התביעה.

4. בהתאם לתקנה 364 לתקנות כפוף צו העיקול הזמני להמצאת בטחונות דלהלן וזאת בנוסף

להתחייבות עצמית: