תא"ק 9849-09-16 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עאזם ואח'

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת, היא הנתבעת 2, ביום 8.5.17. יוזכר, כי ביום 15.2.17 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לתיקון כתב התביעה, אשר מלכתחילה הוגש על ידי המשיב 1 (התובע) נגד המשיב 2 (הנתבע) בלבד. בעקבות החלטה זו הוגש כתב תביעה מתוקן נגד הנתבע ונגד המבקשת, ומשזו לא הגישה בקשת רשות להתגונן במועד – ניתן נגדה פסק הדין האמור לעיל.

המבקשת טוענת כי בשל טעות בתום לב ואי הבנה בין המבקשת לבין ב"כ לא הוגשה במועד בקשת רשות להתגונן שנחתמה עוד בסוף חודש אפריל. עוד נטען כי התביעה מתבססת על חתימות של המבקשת שזויפו על ידי הנתבע, בן זוגה לשעבר ושותפה לחשבון אצל התובע.

התובע הגיב לבקשה וטען כי לא נפל פגם בפסק הדין, וכן כי לא הוצגה הגנה של ממש – שכן בין אם המבקשת היתה שותפה בחשבון ובין אם היתה מיופת כח בו וערבה להלוואות שבו, עליה להפנות טענותיה כלפי הנתבע, בן זוגה לשעבר, ולא נגד התובע. טענות המבקשת, כך נטען, כלליות ואין לבסס עליהן הגנה.

המבקשת לא השיבה לתגובה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

לא נטען כי נפל פגם בפסק הדין המחייב ביטולו מחובת הצדק, ואכן – המבקשת לא זכאית לביטול פסק הדין מטעם זה.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

התרשמתי כי טענות ההגנה של המבקשת, בדבר זיוף חתימותיה על ידי הנתבע, מצדיקות בירור עובדתי ומשפטי – ואת אלו יש לעשות במשפט.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקשת באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.