תא"ק 9768-11-13 אונגר ואח' נ' סמרלי

לפניי בקשת הנתבע לביטול פסק הדין, שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 9/1/14 ועיכוב ביצועו.

פסק הדין ניתן על בסיס אישור לתחליף המצאה בפרסום מודעה בעיתון, לאחר שהתובעים לא הצליחו לאתר את מענו של הנתבע.

עניינה של התביעה תשלומי ארנונה ומים, ששילמו התובעים עבור הנתבע, בעלים של זכויות במבנה בבית משותף, מאחר ונדרשו לעשות זאת לצורך רישום זכויות רוכשי הדירות מאביהם המנוח. בכתב התביעה ובבקשות שהוגשו לי נטען כי המבנה בחצר הבניין, אותו רכש הנתבע מאבי התובע בשנת 1992, עומד נטוש שנים רבות, ונצברו בגינו חובות שונים.

בתיק גם הטלתי, במעמד צד אחד, עיקול זמני על זכויות הנתבע במקרקעין (צו מיום 24/11/13).

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 7/5/14, ובה טען המבקש כי הינו חולה סרטן, המטופל בבית החולים רמב"ם ומתגורר לסירוגין שם ואצל קרובי משפחתו, ולא היה מודע להליך המתנהל בתיק זה. המבקש טוען כי המבנה נשוא התביעה אינו ראוי למגורים, וכי נודע לו על ההליך ביום 1/4/14, עת עבר ליד הנכס, המצוי בסמיכות לבית החולים, ומצא מעטפה זרוקה בחצר, ובה כתב התביעה. הנתבע טען כי לא נודע לו על ההליך מהמודעה שפורסמה בעיתון, וכי לאחר שמצא את המעטפה קיבל את פרטי התיק במזכירות בית המשפט, ונודע לו על פסק הדין.

המבקש טוען כי הסכם המכר נחתם עם אבי התובעים לפני 22 שנה, האב התחייב לרשום את הזכויות והתובעת מס' 1 אף מונתה לבצע את הרישום, אך למרות פניות הנתבע אליה במשך השנים לא נעשה הדבר (פניות כאלה לא הוכחו).

לעניין חיוב הארנונה טוען המבקש כי התובעים לא צירפו פירוט החיוב ששולם בקבלות, שצירפו לכתב התביעה, אך טוענים כי מדובר למצער בחוב משנת 2002, ולטענת הנתבע מדובר בחוב המתפרש על שנים רבות יותר, ומעלה טענת התיישנות כלפי העירייה.

עוד טוען המבקש כי סכום התשלום אינו סביר בהתחשב בחוב השנתי שעמד בשנת 2002 בסך כ-813 ₪ לשנה, כי העיריה לא פנתה אליו במשך השנים, כי יש לו טענות כלפיה, וכי לו היה יודע כי הוא נדרש לשלם את הארנונה היה מסדיר את החוב מול העירייה ומשלם סכום נמוך בהרבה מהסכום ששילמו התובעים.

המבקש הוסיף כרקע לתביעה כי בשנת 1990 ניהול אביהם של התובעים, באמצעות בתו התובעת הליך פינוי נגד הנתבע כדייר מוגן, אז הושג ההסכם לפיו רכש הנתבע את הזכויות במבנה תמורת 20,000 דולר, והאב התחייב לרשום את היחידה ע"ש הנתבע כיחידה נפרדת או כחלק מהבית המשותף.