תא"ק 9442-10-15 ההסתדרות הציונית העולמית ואח' נ' סרוסי ואח'

לפניי תביעה שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר לפינוי הנתבעים משטח הסמוך לביתם במושב "בית אריה" בטענת פלישה לשטח ציבורי.

הנתבעים הם בעלי זכות רשות על מגרש 304 במושב "בית אריה" , הנמצא בקצה הצפוני של המושב, כנטען בכתב התביעה פלשו לשטח ציבורי הגובל עם שטחם באמצעות הקמת מרפסת עץ וגדר (להלן: "המחוברים").

לטענת התובעות, השטח הציבורי אליו פלשו הינו שטח ציבורי וככזה עליהם לסלק את המחוברים מהשטח.

מעבר לכך, מוסיפות התובעות כי השטח אליו נעשתה הפלישה נדרש לתובעת 2, בין היתר, לצרכי קידום עבודות פיתוח בפרויקט שכונת "רחל המשוררת" הנבנה בסמוך לשטח הציבורי ולבניית קיר תומך (להלן: "הפרויקט"). לטענת התובעת, הקמת הפרויקט בשטח האמור מבוססת על תכנית שאושרה ע"י מועצת התכנון העליונה ובהמשך אושררה ע"י בג"צ במסגרת בג"צ 4934/13 (להלן: "תכנית 201/3/3").

בתגובה לכתב התביעה הגישו הנתבעים הגישו 3 בקשות שונות- סילוק התביעה על הסף, בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להתגונן, מהנימוקים שלהלן:

• סילוק על הסף- לטענת הנתבעים, כתב התביעה לא הוגש בהתאם להוראות תקנה 82 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א") לפיה, בתביעה הנוגעת למקרקעין (ובייחוד למקרקעין לא מוסדרים, כדוגמת המקרקעין שבענייננו) יש צורך בתיאור מפורט של המקרקעין ויש לצרף מפת מדידה עדכנית של מודד מוסמך.

  לטענתם, התשריט שצורף לכתב התביעה הינו סתמי ואין בו בכדי זיהוי המקרקעין הנדרש לפי תקנה 82 שהוזכרה לעיל וכי בנסיבות הליך זה תשריט מדויק הינו נדרש בידו ומשלא הוגש כזה, יש להורות על מחיקת התביעה.

• בקשה למחיקת כותרת- לטענת הנתבעים, התובעות, ובעיקר התובעת 2, לא מציגות כל ראיה בכתב על זכותן במקרקעין מושא התובענה ובמצב זה תביעתן איננה יכולה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר הואיל ואיננה מוגדרת כתביעה הנסמכת על ראייה בכתב, כנדרש לפי תקנה 202(3) לתקסד"א.

  לטענת הנתבעים, התובעת 1 היא גוף דו מהותי הפועל לצורך יישוב הארץ בישובים יהודיים אשר קיבלה את משבצת המושב "בית אריה" בהסכם הרשאה. לטענתם, הסכם ההרשאה שנחתם עם התובעת 1 אינו כולל מקרקעין בעלי אופי ציבורי, כדוגמת המקרקעין שבלב הליך זה ומשכך, לתובעת 1 אין זכות לתבוע ולנקוט בהליך זה.