תא"ק 8826-05-11 עמר נ' מימון ואח'

השתלשלות העניינים בהליך שבפני הוזכרה בהחלטות קודמות (27.11.14, 26.1.15, 27.8.15).

יוזכר, כי התובע טוען כי בשל קיומו של הליך נוסף המתנהל בין הצדדים (ת"א 7272-05-11 (מחוזי מרכז), הרי שמטעמי דוקטרינת "הליך תלוי ועומד במקום אחר" אין טעם בבירור בקשת הנתבעים להורות על ביטולו של פסק דין שניתן בתיק. הנתבעים טענו, מנגד, כי טענה זו מטעה – שכן ההליכים עוסקים בהיבטים שונים של המחלוקת בין הצדדים.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 6.7.15 ובו סיכמו טענותיהם בשאלה זו.

ב"כ התובע טען כי טענות הנתבעים בשני ההליכים זהות – ביחס לסכום החוב, לזהות החייבים ולנסיבות כריתת ההסכמים. לטענתו, יש לקבוע כי ההליך התלוי והעומד במקום אחר ייעכב הליך מקביל זה נוכח זהות הסוגיות וללא חשיבות לשוני בסעד או בפרטים אחרים.

ב"כ הנתבעים הצביע על כך שהתובע הוא זה שיצר שני הליכים נפרדים וכי גם מכך ניתן ללמוד על השוני ביניהם. הטענות הנוגעות לשאלת העברת הכספים בתקופת הקשר בין הצדדים לא יוכרעו במסגרת פסק הדין הצפוי להינתן בבית המשפט המחוזי.

לאחר שבחנתי את סיכומי הצדדים, הוריתי להם לחדד את שאלת זהות הפלוגתאות בשני ההליכים, ולשם כך הוגשו סיכומים משלימים.

ב"כ התובע ציין כי הפלוגתאות בהליך בבית המשפט המחוזי הינן:

א. שאלת קיומם של הסכמים ופרשנותם;

ב. שאלת קיום פגמים בכריתת ההסכמים;

ג. מילוי חובות הצדדים על פי ההסכמים;

ד. תרופות בשל הפרת החוזה – אכיפה;

ה. טענות הנתבעים לקיזוז;

כתבי טענות הצדדים והסיכומים שהגישו בבית המשפט המחוזי צורפו לסיכומים.

ב"כ התובע ציטט מבקשת הנתבעים לביטול פסק הדין, בה נכתב: "... נוסחי כתבי התביעה של שני ההליכים ... מצביעים על כך שבשני ההליכים קיימת זהות כמעט מוחלטת בטיעון העובדתי, בתיאור הנסיבות, במבנה הסעיפים, הכותרות ומספור העמודים כאשר השוני היחיד והמובנה שבין שני כתבי הטענות מתמקד בפרק הסעדים" (ס' 8 לבקשה).

מכאן מבקש ללמוד ב"כ התובע כי הנתבעים עצמם טוענים לזהות הנדרשת בין ההליכים לשם הקביעה כי יש להורות על עיכוב בירור המחלוקת בתיק דנא כל עוד מתנהל ההליך בבית המשפט המחוזי.