תא"ק 8813-08-16 סעד נ' רייכמן ואח'

1.בפני בקשת הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת"), לדחיית התביעה כנגדה על הסף בהעדר עילה.

המדובר בתביעה שהגיש התובע-מהנדס בניין,לתשלום שכר טרחה בגין ייעוץ ועבודות תכנון קונסטרוקציה. על פי הנטען בכתב התביעה,הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), שהינו יזם בתחום הנדל"ן והבעלים של הנתבעת 2,התעניין בשירותיו של התובע בקשר לפרויקט בנייה בצפת שבכוונתו לקדם. לטענת התובע, הנתבע סיפר לו כי התקשר עם הנתבעת שהינה בעלת מקרקעין,לביצוע מיזם בניה במקרקעיה. התובע טען כי הנתבע הודיע לו במסגרת התקשרותו לקבלת שירותי התובע, כי הוא פועל גם כשלוח מטעם הנתבעת שהסמיכה אותו, בין היתר,להתקשר בשמה עם בעלי מקצוע.

2.לטענת הנתבעת,אין בכתב התביעה כל טענה עובדתית ממנה ניתן להסיק כאילו הנתבעת היא זו אשר הזמינה את שירותי התובע, או התקשרה עימו בהסכם. הנתבעת הפנתה לכך שאין בתביעה כל טענה כאילו הנתבעת פנתה לתובע לשכירת שירותיו וכי גם אם יוכיח התובע שהנתבע אמר לו שהוא פועל מטעם הנתבעת, אין בכך די כדי ליצור עילת תביעה כנגדה. הנתבעת הדגישה כי אין בכתב התביעה כל התייחסות להתנהגות מצד הנתבעת המלמדת על שליחות מטעמה ומשכך, יש לטענתה,להורות על סילוק התביעה על הסף בהיעדר עילה.

3.התובע התנגד לבקשה וטען כי קמה עילת תביעה כלפי הנתבעת. התובע הפנה בעיקר לסעיף 9 לכתב התביעה, שם נטען כי הנתבע הודיע שהוא פועל כנציג מטעם הנתבעת אשר ייפתה את כוחו להתקשר בשמה עם בעלי מקצוע. לטענת התובע,על בסיס מידע זה נכרת הסכם ההתקשרות מיום 5.11.14; הוגשה הבקשה להיתר בניה שנחתמה ע"י הנתבעת ואף נחתם הסכם נוסף מיום 29.3.16.

עוד טען התובע כי יש בעובדה שבקשתו לעיקול זמני התקבלה בעבר והנתבעת לא הגישה בקשה לביטולו, כדי להעיד על קיום ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

4.בתשובתה לתגובת התובע חזרה הנתבעת על כך שעובדות כתב התביעה אינן מצביעות על שליחות או על מצג של שליחות מצידה. כמו -כן הפנתה לדברי הנתבע עצמו שהכחיש בבקשת רשות להתגונן שהגיש, כאילו פעל בשם הנתבעת, וכן לכך שהעיקול הזמני ממילא פקע,לטענתה, לנוכח אי הפקדת הבטוחות ולכן לא הגישה בקשה לביטולו.

דיון

5.בהתאם להלכה הפסוקה, סעד של דחייה או מחיקת תביעה על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיעתר לו, אלא אם ברור לבית המשפט מלכתחילה ומעל לכל ספק, וזאת, רק מעיון בכתבי הטענות והנספחים הנלווים שאין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו,שהתביעה תתקבל, ולו באופן חלקי, אין להיעתר לבקשה לסילוק התביעה. ראה א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, בעמ' 171.

6.במקרה דנן,לאחר ששבתי ועיינתי בכתב התביעה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים,שוכנעתי כי לאור האמור בכתב התביעה,הרי גם אם יוכחו טענותיו של התובע,לא הצביע התובע על עילת תביעה כנגד הנתבעת. יודגש כבר עתה כי קיומה של עילת תביעה או העדרה,הינה שאלה הנבחנת לאור האמור בכתב התביעה בלבד ולכן אין בהסברים, או בטענות שהעלה התובע בתגובתו,ככל שלא עולים מכתב התביעה,כדי להשפיע על ההכרעה בשאלה שבנידון.

7.אין חולק כי ההסכם מיום 5.11.14, עליו מבסס התובע תביעתו, נחתם בינו לבין הנתבע. גם ההסכם מיום 29.3.16 (שהעתקו לא צורף לכתב התביעה) נחתם, לשיטת התובע עצמו, בינו לבין הנתבע (סע' 13 לכתב התביעה). בסעיף 9 לכתב התביעה טען התובע כי הנתבע אמר לתובע כי הוא משמש שלוח של הנתבעת. למעט סעיף זה, הנתבעת הוזכרה, באופן מפורט (ולא באופן כללי דוגמת סעיף 20 לכתב התביעה), בסעיפים 12-11 לכתב התביעה ,שם נכתב כי זו חתמה על הבקשה להיתר בניה. בניגוד לנטען בתגובת הנתבע, המילה "הצדדים" בסעיף 11 להסכם לא מצביעה על סיכום עם הנתבעת שהרי בסיפא לסעיף זה נאמר כי בהמשך אף נחתם הסכם בכתב אשר מעלה על הכתב את אשר הוסכם. משאין חולק כאמור שאין הסכם בכתב עם הנתבעת ברי מהאמור בסעיף זה כי גם הסיכום בע"פ היה בין אותם צדדים שלבסוף חתמו על ההסכם-הם התובע והנתבע. כך גם עולה מסעיף 13 לתביעה כי ההסכם בכתב העלה הסכמות שגובשו בין הצדדים. ושוב מאחר שהצדדים להסכם בכתב אינם כוללים את הנתבעת,לא נלמדת מסעיף זה עילת תביעה כנגד הנתבעת וכאילו היא הייתה שותפה להסכמות.

8.למעשה הטענות המועלות בתביעה כנגד הנתבעת הינן כי הנתבע הציג עצמו כשלוחה והודיע כי הנתבעת ייפתה אותו להתקשר בשמה וכי היא חתמה על היתר הבניה. סבורתני כי אין בטענות אלו,גם אם יוכחו,כדי להקים עילת תביעה כנגד הנתבעת. אין בטענות אלו כדי ליצור אחריות לנתבעת כשולחתו של הנתבע שכן לא נטען כי הנתבעת עצמה מינתה את הנתבע כשלוחה או כי הודיעה על כך לתובע, אלא רק שהנתבע אמר כך לתובע.

אמנם שליחות יכולה להיווצר גם בדרך של התנהגות -ראה סעיף 3 א' לחוק השליחות. בנוסף, ע"פ עיקרון השליחות הנחזית ,גם במקרה שהשלוח חרג מהרשאתו, או פעל ללא הרשאה, הרי במצבים בהם השולח יצר כלפי הצד השלישי (התובע במקרה דנא), מצג של הרשאה לבצע פעולה מסוימת יראו את פעולת השלוח כפעולת השולח.יחד עם זאת,לא מצאתי כי התובע העלה בכתב התביעה טענות, אשר אם יוכחו, ניתן יהיה לקבוע כי הנתבעת (ולא הנתבע), התנהגה או יצרה מצגים כלפי התובע,על פיהם יכול היה התובע להסיק כי הנתבע פועל בשמה או מטעמה של הנתבעת.

ברי כי השליח אינו יכול לחייב, רק מכח אמירתו, את צד ג' כשולח ולכן אין די בטענה כי הנתבע אמר לתובע כי הוא פועל בשליחות הנתבעת כדי להקים עילה כנגד הנתבעת (טענה שאגב הוכחשה בבקשת רשות להתגונן מטעם הנתבע).

לא מצאתי בכתב התביעה כל טענה או אמירה בדבר התנהגות הנתבעת עצמה ככזו שיצרה שליחות, או ככזו שיצרה מצג של הרשאה לנתבע להתקשר בשמה של הנתבעת עם התובע. גם הטענה כי הנתבעת חתמה על היתר הבניה לא נטענה בהקשר של יצירת מצג. לא הועלתה כל טענה ולא הוצג כל פירוט בכתב התביעה,מדוע בעצם חתימת הנתבעת-הבעלים של המקרקעין, על היתר בניה, יש כדי ליצור מצג להרשאה ליזם-הנתבע, לחייב את הבעלים בהתחייבויות חוזיות, או להתקשר בשמם עם אנשי מקצוע.חתימה על בקשה להיתר כבעלים של נכס אין בה כשלעצמה כדי ליצור התחייבות, או הרשאה, או שליחות, מצד הנתבעת לפעול בשמה בהתקשרות החוזית עם התובע ולא פורטה כל מסכת נסיבות בגינה היה בחתימה זו כדי ליצור אצל התובע מצג של הרשאה מטעם הנתבעת לנתבע .

גם בהחלטה להטלת העיקול לא מצאתי די.מאחר שכתב התביעה נעדר פירוט עובדתי המקים עילת תביעה כנגד הנתבעת,אין בכוחה של החלטת בית המשפט מיום 8.8.16 שניתנה במעמד צד אחד במסגרת בקשה להטלת עיקול וללא שנשמעה עמדת הנתבעת, כדי ליצור עילת תביעה כלפי האחרונה.

9.מאחר שבשלב זה,לא הוגשה בקשה כדין (מפורטת,מנומקת ונתמכת בתצהיר,אשר ניתן להעבירה לתגובה),לתיקון כתב התביעה והבקשה הועלתה רק בדרך אגב בשולי תגובת התובע וללא נימוק מדוע נעדר כתב התביעה מלכתחילה פירוט עילה כנגד הנתבעת,לא מצאתי להיעתר לבקשתו החלופית של התובע בתגובתו ואני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 3,כמבוקש.