תא"ק 8265-12-14 הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו בע"מ נ' זיינב

בקשת הרשות להתגונן לוקה, על פניה, בחסר ניכר. טענות ועובדות לא מעטות, שהועלו על-פה בדיון מפי בא-כוחו של המבקש, או מפי המבקש עצמו בתשובתו לשאלותיו של בית-המשפט, לא בא זכרן, או שהוא בא בצמצום-יתר וללא אסמכתאות, בכתב-הבקשה.

יתרה מזאת. היטב ידוע כי טענה בדבר קיזוז, והיא ביסוד טענותיו של המבקש כאן, נדרשת בקשת רשות להתגונן להביא באורח מפורט וממוסמך. אין די בהעלאתה באופן כללי, כפי שעשה המבקש בפני, שלא צירף שום אסמכתא ואף לא הסביר מה קיזז כנגד מה (ראו, בין היתר, ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765, 767 (1986); ע"א 779/87 בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד(3) 304, 312 (1990); ע"א 10667/03 קולורמה ים תיכון בע"מ נ' בנק מסד בע"מ (פורסם באתר הרשות השופטת, 1.2.2005); בר"מ 7381/09 לשכת המסחר תל אביב – התאחדות תאגידי כח אדם נ' מדינת ישראל, בפסקה 6(ב) להחלטתו של כבוד השופט חנן מלצר (פורסמה באתר הרשות השופטת, 8.10.2009)).

עם זאת, גם בעמדתה של המשיבה נפלו ליקויים אשר לא מצאתי להם מענה בתשובות שסופקו באולם-הדיונים. המשיבה התקשתה להסביר כיצד זה לא פעלה נגד המבקש, בדרך שהיא מבקשת לפעול עתה, במשך שנים ולמצער משנת 2012, והימנה ואילך שוהה המבקש לפי עמדתה בנכס הנדון ללא הסכם-שכירות תקף. המשיבה התקשתה להשיב, באופן מוסמך, לטענה כי התובענה כוונה באורח נקודתי נגד המבקש, בשל תפקידו בוועד הדייגים בנמל וכל תכליתה שבירת-רוחו של הוועד. ספק בעיני, עוד, אם עמדתה משקפת, ופורשׂת בתוך כך בפניו של בית-המשפט, את מלוא התמונה הרלוונטית. כוונתי היא בפרט לשאלה אם בפועל קוים חוזה בהתנהגות ואם במקביל, מאחורי קלעיה של תובענה זו, מתנהל משא-ומתן לגיבושן של הסכמות חוזיות מעודכנות בין המשיבה לבין דייגי-הנמל. קשה היא המחשבה, ודעתי לא הונחה כי יש לשלול אותה מכול וכול, כי נעשה שימוש בהליך המשפטי לשיפור עמדות במשא-ומתן. כל מקום היה לבוא מוכנים עם תשובות למה שטען המבקש בסעיפים 12-10 לתצהירו. הדבר לא נעשה.

כלל גדול הוא בדין כי בנוסף להוראותיה החשובות של הפרוצדורה ולמידותיו הנוקשות, יחסית, של סדר-הדין המקוצר, על בית-המשפט להיות מונחה לפי השכל הישר. בלשונו הידועה של כבוד השופט צבי ברנזון: "לכל קונסטיטוציה דרוש גם שכל" (בג"ץ 250/66 אלתגר נ' מועצת עירית רמת-גן, פ"ד כ(4) 720, 724 (1966)). מצוותו של השכל הישר איננה מניחה לי לדחות את בקשת הרשות להתגונן. לכל הפחות יש לאפשר למבקש להניח בפניו של בית-המשפט יסודות להגנה מפניה של תובענה זו, ומוטב לו כי יעשה כן ביתר מחשבה ותשומת-לב מאלו שנשקפות מבקשתו.

עם זאת, בשל מחדליה של הבקשה, המשקפים קושי אפשרי באותה הגנה אני קובע, בנוסף, את אלו השתיים: ראשית, מתן רשות להתגונן מותנה בכך שהמבקש יפקיד בקופתו של בית-המשפט, לא יאוחר מיום 1.8.2015 (למען הסר ספק – הפגרה באה במנין), סך של 35,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית. סכום זה אינו שרירותי. הוא נגזר מסכומה של התביעה הכספית, מדמי-השכירות החודשיים שקבע הסכם-השכירות משנת 2008 ומהצורך להבטיח למצער חלק מהוצאותיה של המשיבה בפרשה זו, אם יתברר כי הצדק עמה.

שנית, לא ייעשו הוצאות לחובת המשיבה בבקשה זו.

ניתנת רשות להתגונן. בתוך 30 ימים יוגש כתב-הגנה. כתב תשובה ניתן להגיש לפי התקנות. הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים, לרבות כל פנייה לבית-המשפט בענינם, לא יאוחר מיום 20.7.2015. לאחר מכן לא יתאפשר הדבר. תצהירים של עדות ראשית תגיש התובעת עד ליום 1.11.2015. הנתבע יגיש תצהירים של עדות ראשית לא יאוחר מיום 15.12.2015. דיון בקדם-משפט יתקיים בפני ביום 28.12.2015 12:00.

עד אז – טוב יעשו הצדדים אם יחפשו דרך לסיים מחלוקת זו בהסכמה, שתחסוך בהוצאות.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ה, 02 יולי 2015, שלא במעמד הצדדים.