תא"ק 8160-11-14 פלדמן נ' קונטרולס פורס בע"מ ואח'

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף או להעברתה לבית המשפט המוסמך במחוז תל אביב- יפו מחמת היעדר סמכות מקומית וזאת מכוח קיומה של תניית שיפוט יחודית בהסכם ההלוואה שנכרת בין התובע לנתבעת מס' 2, לתשלום סכומה ערב נתבע מס' 1.

התובע התנגד לבקשה בטענה כי אינה נתמכת בתצהיר ואינה ערוכה כדין. לטענתו, הסכם ההלוואה בו מופיעה תניית השיפוט נכרת בין התובע לבין נתבעת מס' 2 ולא חלה על נתבע מס' 1. כן טען כי בהתאם לתקנה 3 לתקנות סדר הדין, האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") מקום עבודתו של נתבע מס' 1, ומקום יצירת ההתחייבות, והמקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות, ומקום מסירת הנכס, ואף מקום המחדל כולם במחוז חיפה. היות וביהמ"ש השלום במחוז חיפה הוא ביהמ"ש הנכון להגשת התביעה כנגד נתבע מס' 1, הרי שביהמ"ש השלום בעכו מקבל סמכות לדון גם בתביעה כנגד נתבעת מס' 2.

לחילופין ומשיקולים של חסכון בזמן שיפוטי ויעילות הדיון הסכים התובע לבקשה להעביר את התביעה לביהמ"ש המתאים במחוז תל אביב- יפו ללא צו להוצאות.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

תקנה 5 לתקנות קובעת כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום". סעיף 11 להסכם הלוואה בין התובע לבין נתבעת מס' 2 קובעת כי סמכות השיפוט הייחודית והבלעדית בכל הנוגע להסכם הינה של בתי המשפט בתל אביב – יפו. נתבע מס' 1 חתם על כתב ערבות אישית להשבת סכום ההלוואה. בכתב הערבות אין התייחסות למקום השיפוט.

הכלל הוא כי פיצול הליכים לא יביא, כשלעצמו, להתעלמות מתניית שיפוט ייחודית. יחד עם זאת, נפסק כי ניתן להעלות על הדעת מצבים שבהם התוצאה של פיצול הליכים עלולה לפגוע בצורה קשה ביותר באינטרס של התובע כך שיינתן משקל רב יותר לטענה זו ביחס לתניית השיפוט הייחודית. אלא שעל מנת לבוא בשערי חריגים אלה על התובע להראות נסיבות מיוחדות שיצדיקו התעלמות מתניית השיפוט (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd, פורסם באתר נבו).

במקרה שלפנינו לא הראה התובע נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל המעניק את הבכורה לתניית שיפוט ייחודית מכוח תקנה 5 לתקנות על פני תקנה 3(ב) לתקנות המאפשרת לתובע הגשת תובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים (רע"א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשיכון נ' חי, פורסם באתר נבו).

לאור האמור, התוצאה הינה כי יש לכבד את תניית השיפוט שבהסכם ההלוואה.

מאחר והתובע הביע הסכמה שלא לפצל את הדיון מטעמים של יעילות הדיון, אני מורה על העברת הדיון בתביעה נגד שני הנתבעים לבית המשפט השלום במחוז תל אביב- יפו.

אין צו להוצאות.