חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"ק 7734-04-13 שרון פלאצ'י יזמות עסקית בע"מ נ' מאיה ומשה ייעוץ והשקעות נדל"ן בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב-יפו
7734-04-13
3.11.2014
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
מבקש/ נתבע:
מיכאל לזר
משיבה/תובעת:
שרון פלצ'י יזמות עסקית בע"מ
החלטה
 

 

בהמשך לדיון יום 21.10.14 , בקשה תגובה ותשובה בעניין גילוי ועיון במסמכים, אני מחליט לקבל את הבקשה בחלקה.

 

ככלל, "העקרון המנחה בשיטת המשפט הישראלית בקשר לגילוי מסמכים ולעיון בהם הוא עקרון הגילוי. ההליך צריך להתנהל "בקלפים פתוחים", משום שהחתירה לגילוי האמת עומדת ביסודו (רע"א 9322/07 Gerber products company נ' חברת רנדי בע"מ , פסקה 7 (לא פורסם, 15.10.2008), ולכן לא תוגבל זכות העיון "אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה" (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נה(1) 337, 342 (1999)).

תנאי הרלוונטיות פורש בהרחבה: חובת הגילוי מתפרשת גם על מסמכים אשר תועלתם להליך עקיפה, והיא קיימת אף אם המסמכים הללו לא יהיו קבילים בהליך עצמו. די בכך שהמסמך עשוי להיות רלוונטי, ואין צורך לקבוע באופן ודאי שהוא רלוונטי (עניין Gerber, בפסקה 7).

ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי גם בנוגע לסוגי מסמכים (שם, שם). 

אין לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין להוכיח טענה, או יקשה עליו להוכיחה (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (לא פורסם, 25.12.2007)).

יחד עם זאת, הליכי הגילוי אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג". משכך, לא יינתן צו אם ברור כי הגילוי לא יועיל למבקש (שם, בפסקה 3).

ובכלל, אל מול עקרון הגילוי ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002)).

לפיכך, הוצאו מכלל "הקלפים הגלויים" מקרים בהם מוצדק חסיון, מקרים בהם יש חשש כי הגילוי והעיון מתבקשים למטרה זרה, או שלא בתום לב וכן כדי להכין ראיות שיש בהן לסתור את ראיות היריב (רע"א 9288/07 גאזי נ' שפיגל (לא פורסם, 7.11.2007)).

קיומו של סוד מסחרי עשוי להגביל את הזכות לגילוי ועיון (רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן – ישראל בע"מ, פ"ד נח(1) 97, 101 (2003)).

סייג נוסף לעקרון הגילוי חל אם יש בגילוי משום הכבדה בלתי סבירה על בעל הדין. הטוען להכבדה צריך לפרט ככל הניתן מהו הקושי העומד בפניו. ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר כך תבדק בהקפדה יתרה נחיצות הגילוי, ולהיפך (עניין Gerber, בפסקה 8)."

 

ראה ת"א 11586-02-09 רן שביט ניהול בע"מ נ' מולטילוק בע"מ [ פורסם בנבו]

 

וכן ראה תא (ת"א)1327-09 אקסלרוד אלה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [פורסם בנבו]

 

"המסקנה הינה כי יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע רלוונטי למחלוקת הנדונה . מנגד ניצבים ערכים אחרים כמו יעילות ההליך המשפטי, מניעת סרבולו והכבדה על הצד שכנגד, במיוחד השלב בו נדרש הגילוי. האיזון בין העקרונות נגזר מנסיבותיו של כל מקרה"

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>