תא"ק 7674-04-16 בנק הפועלים בע"מ נ' דיאב אופיס בע"מ ואח'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 5/4/16 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 421,085 ₪ בגין יתרת חובה בשני חשבונות של כל אחד מהנתבעים. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") נדרש לשלם גם את יתרת החובה בחשבונה של הנתבעת 1, דיאב אופיס בע"מ (להלן: "הנתבעת") לאחר שערב לכל התחייבויותיה של הנתבעת במסגרת כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום מיום 27/1/15. לכתב התביעה צורפו מסמכים רבים לרבות הסכמי הלוואה אשר מרכיבים את עיקר החוב נשוא התביעה ופירוט תנועות אחרונות בשני החשבונות .

2.בד בבד עם הגשת התביעה הוטלו עיקולים על זכויות הנתבעים אצל מחזיקים שונים. עיקול נוסף על זכויות הנתבע ברכב הוטל בהחלטה מיום 13/4/16.

3.ביום 16/4/16 הומצא כתב התביעה יחד עם הבקשות להטלת עיקולים לנתבעים באמצעות הנתבע.

4.משלא הוגשה בקשת רשות להתגונן, ניתן לבקשת התובע ביום 1/6/16 פסק דין המחייב את הנתבעים לשלם את הסכומים הנקובים בכתב התביעה בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

5.ביום 5/6/16 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירו של הנתבע. נטען כי הנתבע הוא הבעלים של הנתבעת, המנכ"ל ובעל זכות החתימה היחיד. נטען כי בחודש 9/15 או בסמוך לכך, רכשה הנתבעת עסק לממכר מוצרי חשמל בכפר כאבול אשר נוהל על ידי איברהים ריאן (להלן: "איברהים"). נטען כי בהתאם להסכם איברהים אמור היה להמשיך ולנהל את העסק ולהעביר את תמורת הממכר היומי לנתבע. בחודש 4/16 התברר לנתבע כי איברהים השתמש בפנקסי השיקים שהיו בעסק לאחר שהטביע עליהם את חותמת הנתבעת וזייף את חתימת הנתבע. נטען כי איברהים משך כספים מהחשבון נשוא התביעה, מסר את השיקים לצדדי ג' ובכך גנב מהנתבעת סכומי עתק. נטען כי התובע היה מנוע מלכבד את השיקים כיוון שהחתימה עליהם אינה זהה לדוגמאות החתימה המופיעות אצלו. נטען בבקשה עצמה כי ב"כ הנתבעים פנה בכתב לב"כ התובע ביום 10/5/16, צירף אישור בדבר הגשת תלונה למשטרה בגין זיוף שיקים וביקש צילום של כל ההמחאות שנמשכו מחשבונה של הנתבעת החל מיום 1/9/15. ב"כ הנתבע טוען כי מכתבו לא קיבל התייחסות כלשהי למרות שנשלח לב"כ התובע ביום 10/5/16 ופעם נוספת ביום 16/5/16. עוד צורף לבקשה אישור בדבר הגשת תלונה בגין קבלת דבר במרמה וזיוף מיום 4/5/16, פרוטוקול מינוי הנתבע כבעל זכות חתימה בשם הנתבעת מיום 5/9/14 וטופס העברת בעלות על העסק מיום 7/1/15.

6.בהחלטה שניתנה ביום 5/6/16 הובהר לב"כ הנתבע כי ניתן פסק דין ביום 1/6/16.

7.ביום 4/7/16 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין והארכת המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן עד למועד הגשתה בפועל. המבקש מצהיר כי מסר את כתבי ביה"ד לבא כוחו מיד עם קבלתם. ב"כ המבקש פנה לב"כ המשיב בבקשה לקבלת צילום השיקים אך לא קיבל מענה ולכן הוגשה בקשת רשות להתגונן באיחור של מס' ימים. לגופו של עניין חוזר המבקש על האמור בבקשת הרשות להתגונן וטוען כי הוא אינו מודה בחלק גדול מהחוב שכן מרבית השיקים שנמשכו מחשבון הנתבעת נפרעו , למרות שאין עליהם את חתימת המבקש.

8.בהחלטתי מיום 4/7/16 הוריתי כי הליכי הביצוע של פסק הדין יעוכבו בכפוף להפקדת הסך של 1,000 ₪ בקופת בית המשפט עד 4/8/16. סכום זה לא הופקד בקופת בית המשפט עד עצם היום הזה.

9.ביום 25/9/16 הוגשה תגובת ב"כ המשיב המתנגד לביטול פסק הדין. נטען כי המבקש היה מודע לקיומו של ההליך אך לא הגיש במועד בקשת רשות להתגונן או בקשה למתן אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן מסיבות השמורות עימו. נטען כי בנסיבות העניין, משלא נטען להסכמה בדבר אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן, מדובר בהתעלמות מדעת או בזלזול של המבקש בחובותיו כבעל דין. לגופו של עניין נטען כי המבקש לא מפרט את הטענה הכללית בדבר זיוף. לא נאמר מהו מקור ההנחה של המבקש כי חתימתו על שיקים מיום 1/9/15 ואילך זוייפה. כמו-כן לא נאמר ולו בהערכה זהירה, מהם סכומי הכסף שנמשכו שלא כדין מהחשבון. מודגש כי פרק הזמן שחלף מאז 1/9/15 ועד הגשת התביעה הוא פרק זמן ממושך . אין הסבר כיצד הנתבעת, שהיא חברה בע"מ אשר חזקה עליה שהיא מנהלת הנהלת חשבונות מסודרת, לא הבחינה במשיכות של שיקים במשך חודשים ארוכים. נטען כי עיון בנספח 2 לכתב התביעה מלמד כי מזה חודשים ארוכים שיקים וחיובים אחרים אינם מכובדים בחשבונה של הנתבעת כתוצאה מחריגה ממסגרת האשראי. בנסיבות אלו לא ברור מדוע הנתבעים בחרו בדרך של עצימת עיניים או בדרך של שב ואל תעשה אם סברו שמאן דהוא מועל בכספים. ב"כ המשיב מדגיש את העובדה שהתלונה למשטרה הוגשה רק כחודש ימים לאחר הגשת התביעה. נטען כי קלישות הגנת הנתבע נלמדת מהעובדה שלא הופקד הסך של 1,000 ₪ כתנאי לעיכוב הליכים.