תא"ק 7565-11-15 בן אבו נ' אדרי ואח'

לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית שהגיש המשיב כנגד המבקשים בסדר דין מקוצר.

אין חולק כי ביום 1.9.11 נחתם בין המשיב למבקש 1 הסכם לפיו הפקיד המשיב בידי המבקש 1 סך של 70,500$ , כאשר סכום זה ישא ריבית חודשית בשיעור של 1.5%.

ביום 7.11.11 חתם המבקש 1 על כתב התחייבות לפיו הוא מתחייב להחזיר למשיב את החוב בסך של 70,500 $ וזאת עד ליום 7.2.12 (להלן: "כתב ההתחייבות"). אין חולק כי על כתב התחייבות זה חתם גם המבקש 2, אחיו של המבקש 1, והתחייב בחתימתו לשלם למשיב הסך של 70,500 $ ככל והמבקש 1 לא יעמוד בהתחייבותו לשלם.

ביום 21.2.12 נחתם מסמך נוסף המהווה תוספת לכתב ההתחייבות (להלן: "התוספת"). בתוספת נכתב כי עד לאותו המועד שולם על חשבון החוב, אשר עמד על סך של 70,500$, סך של 5,000 $ בלבד, וכי הוסכם כי את יתרת החוב ישלם המבקש 1 בתשלומים חודשיים בסך של 2,700 $ ובמידה ולא יפרע תשלום כלשהו במועדו יתווסף לו קנס פיגורים בסך של 1,000 ₪ לכל יום איחור.

יצוין כבר עתה כי המבקש 2 אינו חתום על ההסכם מיום 1.9.11 ועל התוספת מיום 21.2.12.

על פי הנטען בכתב התביעה, החל המבקש 1 לשלם התשלומים החודשיים בחודש ינואר 2013 ואולם, באיחור ולא באופן מלא. בחודש דצמבר 2013 חדל המבקש 1 לשלם תשלומים כלשהם.

המשיב צירף לכתב התביעה את ההסכמים שנחתמו, כמפורט לעיל, וכן טבלה המפרטת את התשלומים ששולמו על ידי המבקש 1, מועד התשלום וסכום התשלום.

עוד יש לציין כי בכתב התביעה זקף המשיב את התשלומים ששולמו על ידי המבקש 1 על חשבון קרן החוב בלבד ולא על חשבון החוב בגין רביות או קנסות פיגורים. על פי כתב התביעה, לאחר הפחתת התשלומים ששולמו על ידי המבקש 1 נותרה יתרת החוב בגין קרן החוב בלבד על סך של 22,300$ בלבד, השווה לסך של 86,256 ₪.

המשיב עותר בכתב התביעה לחייב את המבקש 2 בתשלום יתרת קרן החוב בלבד, קרי בסך של 86,256 ₪, ואת המבקש 1 עותר המשיב לחייב ביתרת קרן החוב, וכן בגין רכיב הריביות וקנס הפיגורים אותו העמיד המשיב, לצרכי אגרה, על סך של 150,000 ₪.

הוגשה בקשת רשות להתגונן נתמכת בתצהירי שני המבקשים.