תא"ק 7350-05-16 עובד נ' פרץ ואח'

ביום 3/5/2016 הגיש התובע תביעה כספית בסך 145,000₪, בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעות (אם ובתה).

ביום 13/7/2016 הגיש התובע בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה הנסמכת בשני אישורי מסירה של רשות הדואר אשר על בסיס המפורט בהן ניתן פס"ד ביום 14/7/2016.

אישור המסירה ביחס לנתבעת 1 מציין, כי הוא נמסר לידיה ביום 19/5/2016 והוא נושא את חתימתה הכל עפ"י פרטי האישור אותה מילא הדוור, כנחזה מן האישור.

ביחס לנתבעת 2, עפ"י אישור המסירה היא בוצעה ברח'--------- ועפ"י הרשום על אישור המסירה מקבל המסירה הוא פלוני בשם חיים, ככל הנראה אשר אף חתום.

האישור מציין "בהעדר הנמען, נמסר דבר הדואר למי שגר עמו בבית ונראה שמלאו לו 14 שנים ומעלה".

בקשת הנתבעות לביטול פסה"ד הוגשה ביום 22/9/2016, על גבי 25 עמודים.

הנתבעות טוענות, כי מעולם לא הומצא להן כתב התביעה וכי קיים פגם חמור באישורי המסירה שהגיש התובע: אישור המסירה הראשון הוא אישור מסירה של מכתב אשר נשלח אל הנתבעת 1 קודם להגשת התביעה וביחס לאישור המסירה לנתבעת 2 – לא צורפה כל מדבקה המאפשרת מעקב דואר ומכל מקום, הכתובת אינה כתובתה של הנתבעת 2 (כתובתה של הנתבעת 2 כעולה מן הבקשה, הוא, כנקוב בהערת שוליים 1).

הקביעות הנ"ל מתבססות על פירוט מידע מאתר האינטרנט של הדואר ולשיטת המבקשות, מדובר במכתב שנשלח ביום 18/4/2016 ומכל מקום היה זה לפני הגשת התביעה. העתק המכתב צורף כנספח ב'.

ביחס לנתבעת 2 לא צורפה כלל מדבקה המאפשרת מעקב משלוחים ונרשם ברקוד בכתב יד אשר בחינתו מגלה, כי אין נתונים על דבר הדואר מסוג אקספרס.

קיים חשד לזיוף מכוון של מספר המעקב, שכן מספר המעקב האמיתי מכיל ספרה 1 נוספת לעומת הרשום בכתב יד.