תא"ק 7264-03-15 לזניק ואח' נ' רזין

התובעים עותרים לעיכוב הליכים בתובענה זו מחמת הליך תלוי ועומד.

התביעה בפני הוגשה בחודש 3/15. ההליך הנוסף עליו מסתמכים התובעים בבקשה הינו תביעה שהגיש נגדם הנתבע בבית המשפט המחוזי, כשלושה חודשים לאחר מכן. לשיטת התובעים המדובר באותן מחלוקות.

הנתבע מתנגד לבקשה, ומציין בין היתר כי התביעה שבפניי הינה הראשונה בזמן וכי לתובעים אין ראיות לתמיכה בתביעתם ולכן הוגשה הבקשה.

דין הבקשה להתקבל.

ברע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ. בית"ר ירושלים (6.11.13), נקבע, בסעיפים 9-10 לפסה"ד, כך:

"בית משפט זה התייחס לאחרונה לדוקטרינה של עניין תלוי ועומד בהרחבה במסגרת רע"א 2812/13קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ[פורסם בנבו] (11.7.2013) (להלן: עניין קולומביה). בעניין קולומביה,הדגשתי שהרציונאל העומד בבסיס דוקטרינת ההליך התלוי והעומד הינו מניעת ניהול הליכי סרק וחיסכון בזמן שיפוטי, וכן מניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד[שם, בפסקה 10 לחוות דעתי והאסמכתאות הנזכרות שם]. עוד הוספתי כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד חופפים לשיקולים בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין, וביניהם זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים [שם,בפסקאות 12-10 והאסמכתאות הנזכרות שם]. עוד הדגשתי בעניין קולומביה, כי לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי – קרי, פלוגתא שתשמש את הנתבע בהליך שעיכובו מתבקש נגד התובע אף מבלי שהנתבע הוא צד להליך התלוי והעומד [שם, בפסקאות18-17 והאסמכתאות הנזכרות שם]"....אכן, במרבית המקרים מעוכבת התביעה השנייה בזמן. זאת בעיקר בשל העובדה שבקשה לעיכוב הליכים בתובענה נסמכת לרוב על הליך תלוי ועומד שכבר מתנהל.ואולם, כפי שכבר קבע בית משפט זה, שאלת הקדימות בזמן אינה מכרעת והעיקר הוא קידום אינטרס היעילות".

בענייננו, הטענות שמועלות על ידי הצדדים בכתבי הטענות דומות, אם לא זהות לגמרי, בשני ההליכים האמורים. טענות ההגנה של הנתבע בתביעה כאן לרבות טענות הקיזוז, הינן אותן טענות שהעלה בתביעתו בבית המשפט המחוזי (נספח 3 לבקשה), ודומה כי הנתבע לא חולק על כך בתגובתו.

ניהול שני ההליכים במקביל יהווה איפוא בזבוז זמן שיפוטי וזמנם של הצדדים, ומעבר לכך קיימת סכנה לפסיקות סותרות.

שיקול נוסף, משמעותי, הוא כי דווקא התובעים עותרים לעיכוב התובענה שהגישו ולא לעיכוב התביעה שהוגשה נגדם בבית המשפט המחוזי, ולכן ברי כי לא מדובר בנסיון ל"סחבת", כפי שנחזה מעת לעת במקרים דומים, מצד הנתבע.

בהינתן האמור, ההליכים בתובענה זו מעוכבים.

המזכירות תסגור את התיק סגירה מינהלית, ולאחר מתן פסק דין בתובענה בבית המשפט המחוזי יהיו רשאים התובעים לעתור להמשך ההליך. הדיון שנקבע התיק בטל.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ו, 15 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: