חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"ק 67449-12-15 שפרמן ואח' נ' רגבי ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
67449-12-15
25.2.2017
בפני השופטת:
אפרת אייכנשטיין שמלה

- נגד -
תובעים:
1. אברהם שפרמן
2. מרדכי זרביב
3. יצחק רלבג

 נתבעים:
1. עבד אלפתאח רגבי
2. הודה רגבי
3. ג'בר רג'בי
4. רנדא רגבי
5. וופא (רג'בי) ג'ולאני
6. עולא (רג'בי) ג'ולאני
7. סנא (רג'בי) קאעוד
8. קאיד רגבי
9. עביר רגבי
10. מירוות רגבי
11. וואיל רגבי
12. תהאני רגבי
החלטה

הכרעה בבקשת הנתבעים למחוק את כותרת התובענה "בסדר דין מקוצר" ולחילופין לתת להם רשות להתגונן מפניה.

התביעה

1.התובעים הם נאמני ההקדש ע"ש משה בנבנישתי ז"ל.

לטענת התובעים, ההקדש הוא הבעלים של מקרקעין הממוקמים בכפר השילוח (סילוואן), שנרשמו בפנקסי השטרות התורכיים בספר 3 דף 6, שטר מספר 4 לחודש אלול (ספטמבר) שנת 1299 להג'רה (1881) (להלן:" המקרקעין").

2.ביום 30.9.2002 הוציא האפוטרופוס הכללי תעודת שחרור לנאמני ההקדש בנוגע למקרקעי ההקדש. תעודת שחרור מתוקנת הוצאה ביום 18.1.2015.

לטענתם, ממועד הוצאת תעודת השחרור הפכו הם לבעלי הזכויות במקרקעי ההקדש.

3.התובעים מוסיפים כי במסגרת הליך שהתנהל בינם לאחרים בת"א 9403/07, נקבע כי הם הבעלים הבלעדיים של מקרקעי ההקדש.

4.בתובענה שבפניי, שהוגשה בסדר דין מקוצר, עותרים התובעים ל פינוי וסילוק ידם של הנתבעים, כלם בני משפחה אחת, מנכס שהוא מבנה בן שתיים וחצי קומות הממוקם לטענתם על מקרקעי ההקדש, ולהורות להם או למי מטעמם למסור את החזקה בנכס ובמקרקעי ההקדש כשהם פנויים מכל אדם וחפץ.

לתובענה צורפו, בין היתר, תעודות השחרור של האפו"כ, צו בית המשפט המחוזי לפיו מונו התובעים כנאמני ההקדש, ותצלומי אויר של גבולות הנכס.

טענות הנתבעים

5.הנתבעים טוענים כי יש למחוק את כותרת התובענה "בסדר דין מקוצר", בהיעדר ראיות בכתב כי המקרקעין בהם יושבים הנתבעים מצויים בתוך מקרקעי ההקדש הנטענים, ולחילופין טוענים כי יש ליתן להם להתגונן מפני התובענה.

6.לטענת הנתבעים, רכש סב המשפחה, מר ג'אבר עבד אלפתאח אלר'בי המנוח,אבי הנתבע 1 (שהלך בינתיים גם הוא לעולמו), את מלוא הזכויות בנכס עוד בשנת 1966, כי החל מאותו מועד הבעלות והחזקה במקרקעין מצויים היו בחזקתו ובשימושו הבלעדיים, וכי כל הנתבעים, יורשיו וחליפיו הם הבעלים של הנכס והמקרקעין.

7.בנוסף טוענים הנתבעים טענות נוספות, אשר לצורך הכרעה בבקשה זו לא אעמוד עליהם בפירוט, אך אציין, כי טענות אלו והטענות שלעיל, חוסות תחת 4 קטגוריות:

הראשונה-טענות סף-התיישנות, העדר עילה והעדר יריבות.

השנייה- כפירה בבעלות התובעים במקרקעין, בין אם מכוח פגמים בתעודת השחרור, ובין אם בהיעדר יכולת להקדיש מקרקעין אלו, בשל החקיקה הרלבנטית לגביהן.

השלישית- היעדר זיהוי של המקרקעין שבמחלוקת במפות מדידה, ככאלו בהם יושבים הנתבעים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>