תא"ק 66958-07 החברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בת"א נ' בן עטיה שלום ואח'

הנתבע 3 הגיש בעודו בחיים בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר.

התובעת עותרת שלא לבטל את פס"ד הואיל ובמועד הגשת הבקשה לביטול פס"ד כבר היה המנוח בלתי כשיר להגשת הבקשה ומשכך הבקשה הוגשה שלא כדין.

אינני יכולה לקבל נימוק זה.

התובעת בתגובותיה ובטענותיה בפניי מאשרת, כי המנוח היה חולה מאוד עובר לניהול ההליכים בתיק זה.

התביעה הוגשה בשנת 2008, ובקשה לביטול פס"ד הוגשה בשנת 2009, כאשר התובעת נקלעה להליכי הקפאה ומטעם זה לא נוהל הדיון בבקשות התלויות ועומדות וההליכים בתיק עוכבו.

לאור החלטת ביהמ"ש המחוזי המתיר את המשך ניהול ההליכים נפתח התיק מחדש והבקשה שהוגשה בשנת 2009, נקבעה לדיון, שאז הסתבר כי המבקש הלך לבית עולמו.

אין חולק כי במועד הגשת הבקשה לביטול פס"ד המנוח היה בלתי כשיר, כך טוענת התובעת בעצמה, המשמעות הינה, כי המנוח מפאת מחלותיו ומצבו הבריאותי לא היה מסוגל לנהל את ענייניו באופן של הגשת בקשות ובקשות למתן רשות להתגונן בפני התובענה.

בנסיבות אלה גם אם אין בידי ביהמ"ש המועד המדויק שבו המנוח הוכר כבלתי כשיר מבחינה רפואית או משפטית, הרי די בכך בנסיבות התיק שבפניי כדי להוביל למסקנה כי דין פס"ד שניתן בהעדר להתבטל.

יש לזכור כי חלוף הזמן לא היה בעטיו של המבקש המנוח, אלא בשל הליכי ההקפאה של התובעת, ולכן לא ניתן לייחס למנוח מחדל בעניין זה.

לאור הנימוקים המפורטים בבקשה המצביעים על מחלותיו ומצבו הבריאותי הרעוע של המנוח, והואיל והתובעת מאשרת כי במועד הגשת הבקשה לביטול פס"ד המנוח היה בלתי כשיר, אני סבורה כי לא ניתן להותיר את פס"ד על כנו ויש לתת לעיזבון המנוח את יומו בפני ביהמ"ש.