תא"ק 6670-02-16 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' אלמו

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 17.3.16 כנגד הנתבע. עניינה של התובענה בדרישת פינוי מושכר.

ביום 6.4.17 הגיש הנתבע, באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי לא קיבל את הן את כתב התביעה והן את פסק הדין שניתן בהיעדר הגשת כתב הגנה מטעמו. בבקשתו, טען כי רק ביום 2.4.17 קיבל אזהרה מהוצאה לפועל על ידי מדריך במרכז הקליטה. עוד הוסיף לטעון ב"כ של המבקש, כי זה נעדר יכולת שפה עברית. לגופה של תביעה, טוען הנתבע כי במהלך שנת 2016 שילם סך של 12,893.50 ₪ ועל כן לא קיים לו כל חוב אצל התובעת בגין דמי שכירות.

הבקשה הועברה לתגובת התובעת וזו עמדה על דחייתה. לדבריה, כתב התביעה נשלח כדין ובהתאמה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. עוד מוסיפה התובעת לטעון כי קודם להליך המשפטי נעשו פניות מהנהלת מרכז הקליטה לנתבע אשר הסבירו לו את המצב המשפטי. לגופה של תביעה טוענת התובעת כי החל מחודש 6/12 עודכנו תעריפי השכירות במרכז הקליטה. בהתאמה הוחלט על פריסת תשלומים לנתבע וזה לא עמד בהם. על פי הנחיות משרד הקליטה, יש לפנות עולים שאינם משלמים דמי שימוש, ומכאן התביעה.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובה לה, מצאתי כי דינה להתקבל;

אקדים ואומר שבעוד שנדחית לפניי הטענה ולפיה כתב התביעה לא הומצא כדין ומכאן שאין חובה לבטל את פסק הדין, מצאתי כי יש לבטלו משיקוליי בית המשפט וזאת נוכח סיכויי ההגנה שעומדים לטובת הנתבע וכן משיקולי צדק והגינות.

1.במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין, מאידך. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה לידי הנתבע או כל החלטה אחרת שלא פעל על פיה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי הצלחה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פדח 395,397).

2.הלכה היא, כי כאשר פסק הדין אינו פגום, נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו. במצב דברים זה, יציב בית המשפט שני מבחנים: האחד - סיבת מחדלו של המבקש והשני - סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה למבחן השני חשובה יותר (ע"א 64/53, לעיל; ע"א 5000/92 בן - ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן - ציון, פ"ד מח(1) 830; ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 283, 284, לרבות האסמכתאות המפורטות שם).