תא"ק 66413-06-16 מעוף פתרונות נגישות בע"מ נ' אכסניות נוער בישראל (אנ"א) בע"מ

בפניי בקשה לסילוק על הסף לחילופין למחיקת כותרת ולחילופי חילופין למתן רשות להתגונן.

המבקשת חברה לביצוע עבודות הנגשה הגישה נגד המשיבה תביעה לתשלום סך בן 5,074 ₪ בגין עבודות הנגשה שביצעה עבור המשיבה באכסניית אגרון בירושלים.

לתביעתה צירפה המשיבה העתק ההסכמים בין הצדדים, תכתובות מייל וחשבונית עסקה שהונפקה על ידי המשיבה, מהם עולה לכאורה קיומו של החוב הנתבע.

בבקשתה מודה המשיבה כי הסכום הנטען אכן לא שולם על ידה, אם כי טוענת לפטור מתשלום הסכום האמור, בטענה כי המשיבה לא מילאה אחר מלוא התחייבויותיה בהסכם ולא ביצעה את העבודות בשלמותן, לשביעות רצונה של המבקשת.

בהפנותה לסעיף 12 להסכם הקובע פיצוי של 0.1% מהתמורה ששולמה עבור העבודה בגין כל יום איחור בהשלמת העבודה, טוענת המבקשת לחיוב של המשיבה כלפיה בגובה 29,769.55 ₪ לפי חישוב שערכה בבקשתה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובכתב התשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף והן את הבקשה למחיקת כותרת, ולהיעתר לבקשה למתן רשות להתגונן.

לא מצאתי אכן התמלאו התנאים לסילוק התביעה על הסף בנסיבות דנן. הלכה היא, צעד של סילוק תביעה על הסף ללא שמיעת טענות לגופו של עניין, הוא דרסטי ויש לנקוט בו רק כאשר מנוסח כתב התביעה, עולה בבירור, כי התובע לא עתיד לקבל את הסעד שלו הוא עותר בתביעתו. כאשר קיימת אפשרות, גם אם קלושה, שהתביעה עתידה להתקבל לאחר שיתבררו הראיות הרלוונטיות, אין לסלקה על הסף (ראו למשל רע"א 4499/06 ים אילת בע"מ נ' עוזי פייס (11.12.2006)).

לעניין הבקשה למחיקת כותרת, בהתאם לתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר כאשר סכומה קצוב והיא מכח חוזה או התחייבות עליהם קיימות ראיות בכתב. בבקשתה, לא טענה המבקשת להעדר התאמת התביעה לבירור בסדר דין מקוצר בשל אי עמידה באחד התנאים הנקובים בחוק, אלא כי יש להורות על מחיקת הכותרת בשל כוונתה או רצונה להגיש כתב תביעה שכנגד, דבר שאינו אפשרי לטענתה בתביעה בסדר דין מקוצר –טענה שאין לה על מה לסמוך. ככלל, לו נתבע חפץ להגיש תביעה שכנגד, עליו לבקש היתר להגיש כתב הגנה ובדרך זו להגיש תביעה שכנגד. אף אם לא עשה כן ותצהירו הפך לכתב הגנתו עם קבלת הרשות להתגונן, יוכל עדיין לבקש רשות לתקן את התצהיר שהפך לכתב הגנה כדי לצרף אליו תביעה שכנגד (ראו למשל ע"א 2486/04 אהרוני נ' אלחנני (23.6.2005); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 681)). אומנם בכתב תשובתה לכתב תגובתה של המשיבה לבקשתה, היא מעלה פתע טענה שהתביעה איננה מכוח התחייבות או חוזה, אולם באותה נשימה היא מציינת שהתובעת היא זו שהפרה את החוזה ועל כן בכוונתה להגיש נגדה תביעה שכנגד בעילה של הפרת חוזה, בין היתר.