תא"ק 65608-06-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' חבר

 1. בפניי בקשה למתן רשות להתגונן מטעם הנתבע.

2. ענייננו בתביעה כספית, לחיוב המבקש לשלם את מלוא הסכומים, אשר שולמו על-ידי המשיבה, בגין ייצוגו בהליך הפלילי ובהליכים הנוספים בסך כולל של 580,643.65 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

3. בבקשה למתן רשות להתגונן, טען המבקש מספר טענות, אשר העיקריות שבהן הינן:

א. ההתקשרות בגין הפוליסה בוצעה באמצעות נציגת המשיבה, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי (להלן: "משכ"ל"), ולמבקש לא הייתה כל שליטה על תנאי הפוליסה, ועד למועד בו היה צורך בהפעלת הכיסוי הביטוחי, נשוא הפוליסה, בגין ההליכים הפליליים שננקטו נגדו לאחר כניסת הפוליסה לתוקף, לא היה בידו העתק ממנה. אין זה מתפקידו לבדוק את הפוליסה ותנאיה.

ב. אין כל נפקות משפטית לכתבי השיפוי עליהם הוחתם. הובהר לו הן ע"י עו"ד עמיצור, אשר למיטב ידיעתו הינו המייצג בנושא ביטוחי נושאי משרה במשכ"ל, והן ע"י עו"ד אפשטיין, הלא הוא עו"ד אשר המשיבה שכרה את שירותיו לטיפול בענייני המבקש, כי על אף החתימה על כתב השיפוי, אין בכוונת המשיבה וכי אינה נוהגת לדרוש החזר כספים/הוצאות גם במקרה של הרשעה. הוא הסתמך על מצג זה וחתם על כתבי השיפוי, ולא העלה על דעתו, כי יידרש בעתיד להחזיר לידי המשיבה כספים כלשהם.

ג.משכ"ל (ועו"ד עמיצור מטעמה), היא נציגת המשיבה, והלכה למעשה הייתה שלוחה שלה, ואף בגדר סוכן הביטוח מטעמה, בכל הנוגע לפוליסה ולהתנהלות מול המבקש. גם עו"ד אפשטיין, הנו בבחינת נציג ושלוח מטעם המשיבה. המצגים שהוצגו על-ידי משכ"ל ועו"ד אפשטיין בפני המבקש, בכל הנוגע לכתבי השיפוי, מחייבים את המשיבה, ולפיכך מנועה היא, מלפעול מכוח כתב השיפוי או מכוח הפוליסה להחזר הכספים ששולמו על-ידה לטענתה לעו"ד אפשטיין ו/או לעו"ד רובינשטיין בהמשך. המשיבה מנועה מלפעול כאמור לעיל גם מטעמי אפליה פסולה. משהמשיבה לא דרשה ממבוטחים אחרים שלה החזר הוצאות גם במקרים של הרשעה בהליך הפלילי, אין מקום לדרוש זאת מהמבקש.

ד. התניית הכיסוי הביטוחי בפוליסה, בהיעדר הרשעה בהליך הפלילי, הינו תנאי בלתי סביר, שהינו בטל ומבוטל. המדובר בחריג בלתי חוקי בפוליסה, שספק רב אם זכה לאישור המפקח על הביטוח. החריג הקבוע בסיפא לסעיף 1.8.1 בפוליסה, מדרבן את חברת הביטוח-המשיבה, שלא לייצג את המבוטח כהלכה, שכן האינטרס של חברת הביטוח הוא, שהמבוטח יורשע בסופו של יום, וכך יצטרך להחזיר את הכסף למשיבה. מעבר לכך, האמור בסעיף 1.8.1 לפוליסה, בכל הנוגע להשבת כספים במקרה של הרשעת המבוטח, הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד, ומשכך הינו תנאי בטל ומבוטל. כמו כן, התניה האמורה בסעיף 1.8.1 בטלה, מאחר ולא ניתן להתנות בדיעבד על קיום כיסוי ביטוחי בגין הליכים פליליים.

ה. בכל מקרה, לטענת המבקש, יש לפרש בצמצום את החריג הקבוע בסעיף 1.8.1 בפוליסה, ולהחילו באופן שמתייחס להחזרת הוצאות, בגין עבירות שהמבוטח הורשע בגינן, ואילו בגין עבירות שמהן זוכה, לא ניתן לדרוש ממנו החזר שכר הטרחה ששולם. המשיבה תבעה כמכלול את כל הכספים ששולמו על ידה בגין הייצוג גם בעבור שכר הטרחה שהמבקש אינו מחויב בהחזרתו בהתאם לפוליסה. משכך ומשהמשיבה לא עשתה הפרדה בכתב התביעה, אין לה להלין, אלא על עצמה, ויש לדחות את התביעה כנגדו. מטעם זה לבדו יש גם ליתן לו רשות להתגונן.

ו. מעיון בפוליסה עולה, כי אין בה שום תנאי או סעיף, אשר מגביל את זכות המבוטח לבחור עו"ד שייצגו בהליך. משכפתה המשיבה עליו ייצוג ע"י עו"ד מטעמה, ומשלא אפשרה לו לבחור עו"ד שייצגו בהליך הפלילי, הפרה היא את תנאי הפוליסה, ואין המבקש מחויב להחזיר למשיבה כל סכום ששילמה לטענתה לעו"ד אפשטיין, אשר מונה על ידה.

ז. שכר הטרחה, אשר שולם ע"י המשיבה לעו"ד אפשטיין, היה מופקע, ומהחשבוניות שצורפו לכתב התביעה, לא ניתן להבין עבור מה ולפי איזה תעריף שולם שכ"ט זה. למבקש לא הייתה כל שליטה על גובה או עצם קביעת שכר הטרחה "המוסכם" בין המשיבה לעו"ד אפשטיין. המשיבה גם לא צירפה לפוליסה כל מסמך ממנו ניתן ללמוד על תעריף שכ"ט שישולם לעו"ד מטעמה. לטענת המבקש, אילו ניתנה לו זכות הבחירה של עו"ד שייצגו, שכר הטרחה שהיה משולם בפועל, היה נמוך משמעותית משכ"ט המפורז ששולם לעו"ד אפשטיין. בכל אופן, המבקש כופר מכל וכל בחוב הנטען בנספחי התביעה, וכופר בסכומים ששולמו ע"י המשיבה לטענתה לעו"ד אפשטיין.

4. לאחר שנקבע מועד לדיון בבקשת הרשות להתגונן, הגישה המשיבה בקשה להורות על ביטול הדיון ולהגיש סיכומים מטעם הצדדים בבקשת הרשות להתגונן. ביום 10.4.16, נעניתי לבקשת המשיבה, והצדדים הגישו סיכומים.

5. לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומים, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה, בכפוף להפקדת כספים בקופת בית המשפט.

6. הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ייעתר לבקשת רשות להתגונן אם גילה הנתבע הגנה לכאורה, בתנאי שאין המדובר בהגנת בדים.