תא"ק 64559-09-16 אל-בדר חברה להנדסה ובניה בע"מ נ' יונת הדרום חשמל ופיתוח בע"מ

1.לפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל ביום 3.9.16 במעמד צד אחד, על כספי הנתבעת אצל המחזיקים כמפורט בבקשה עד לסכום התביעה בסך של 1,011,123 ₪, זאת במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם הבכיר קודסי שבה דחה את הבקשה למתן צו עיקול זמני (רע"א 67728-09-16).

2.עסקינן בתביעה כספית, חוזית שהוגשה בסדר דין מקוצר, ע"י התובעת שהינה חברה העוסקת בעבודות עפר ותשתית, כנגד הנתבעת, שהינה חברה העוסקת, בין היתר בעבודות עפר, בגין יתרת חוב שהנתבעת נותרה חייבת לתובעת.

טענות הצדדים

3.על פי הנטען, בחודש נובמבר 2015 הזמינה הנתבעת מהתובעת ביצוע עבודות עפר במסגרת עבודות שביצעה הנתבעת בישובים בית אריה, הוד השרון ופתח תקווה. לאחר שהתובעת החלה את העבודות, נחתמו בין הצדדים שתי הזמנות עבודה, ביום 26.5.16 וביום 7.6.16, בהן עוגנו ההסכמות לגבי אופן התשלום ומועדיו. ואולם, חרף ההסכמות, שיק שמסרה הנתבעת לתובעת עבור עבודות שביצעה עד חודש ינואר 2016, בסך של 93,861,75 ₪ לא כובד בבנק. בנוסף, הנתבעת לא שילמה לתובעת בגין העבודות שביצעה בחודשים פברואר- יולי 2016. משכך, בהתאם לכרטסת הנה"ח של הנתבעת אצל התובעת, זכאית התובעת לתשלום בסך 961,761 (קרן) בגין ביצוע העבודות בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

4.בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישה התובעת, כאמור, בקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד . בבקשה טענה התובעת, כי ביצעה עבודות עבור הנתבעת ואשר לא שולמה תמורתן. משכך, בהסתמך על השיק שלא כובד ע"י הבנק, מידע שנמסר למנהלי הנתבעת ודו"ח בדיקה כלכלית של הנתבעת, מבוקש להטיל עיקולים זמניים עד לסכום התביעה, על כספי הנתבעת אצל המחזיקים כמפורט בבקשה.

5.כאמור, ביום 27.9.16 הבקשה נדחתה ע"י כב' הרשם הבכיר קודסי, וביום 30.9.16 התקבלה בר"ע שהוגשה על ההחלטה. הנתבעת הגישה ביום 9.10.16 את הבקשה דנן לביטול ההחלטה.

6.לטענת הנתבעת, ההחלטה התקבלה על סמך מידע כוזב שמסרה התובעת לביהמ"ש בבקשה, מתוך ניסיון להטעות. הנתבעת טענה כי מצבה הכלכלי איתן, ברשותה נכסים רבים ולא מוטלים כל עיקולים על חשבונות הבנק שלה. הנתבעת הכחישה כי שיק שנתנה לא כובד, וטענה כי משיקולים פיננסיים בהתנהלותה בחשבונות הבנק שלה, פנתה לתובעת בבקשה להחליף את השיק באחר, וכי ברשותה מסמך בחתימת התובעת המאשר זאת. לגופה של התביעה טענה הנתבעת, כי אינה מתחמקת מתשלום המגיע לתובעת, אולם מדובר בסכום השנוי בחלקו במחלוקת שכן הוא אינו תואם את ההזמנה ואת העבודה שבוצעה בפועל על ידי הנתבעת. בנוסף, טרם התקבלו אישורים מהגורמים הרלוונטים בפרוייקט לגבי העבודה שבוצעה. המדובר בניסיון של התובעת לגזול מהנתבעת כספים אשר אינם מגיעים לה, תוך גרימת נזקים כלכליים כבדים לנתבעת בדמות העיקול על חשבון הבנק שלה ופגיעה בשמה הטוב.

7.ביום 13.10.16 התקיים דיון בבקשה במסגרתו הסכימו הצדדים על סיכום טענותיהם בעל פה ללא חקירת מצהירים,

סיכומי הצדדים בדיון 

8.בסיכומיה טענה התובעת, ראשית כי לבקשה לביטול עיקול לא צורף תצהיר בניגוד לדרישת התקנות ולפיכך אין להידרש לטענות העובדתיות המועלות בבקשה. עוד היא טוענת כי הבקשה כולה עוסקת באפקט ההכבדה ללא הידרשות כלל לסוגיית הזכות לכאורה וסיכויי התביעה, שהינם שיקולים בסיסיים שעל בית המשפט לשקול בעת הדרשו לבקשה לביטול עיקול. התובעת טוענת כי אין להתייחס לכל הטענות העובדתיות המועלות בבקשה ביחס לצ'ק הנתבעת שהתבקשה החלפתו וכופרת בהמצאותו של מסמך המתיימר להיות חתום על ידיה ובו היא מאשרת לכאורה כי היא מסכימה להחליפו בשיק חלופי. לטענת התובעת טענות הנתבעת כי נציג הנתבעת מר מנזון שהה בחו"ל וזאת הסיבה לאי החתמתו על תצהיר דינן להדחות שכן לא הובאו כל ראיות לכך. כמו כן ניתן היה להגיש את התצהיר גם במועד מאוחר יותר להגשת הבקשה כאשר עמדו לרשות הנתבעת לכאורה מספר הזדמנויות לכך. התובעת טוענת כי היה על הנתבעת לצרף מסמכים בצירוף תצהיר כגון פירוט חשבונות בנק, זכויות אצל ספקים וכיו"ב על מנת שניתן יהא לעמוד על מצבה הכלכלי, כאשר החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין מתעצם נוכח דו"ח D&B המצביע על כך שהתובעת מתנערת מתשלום לספקים. עוד מציינת התובעת כי מכתב הנתבעת מיום 29.9.16 שצורף לבקשה לביטול העיקול מכיר למעשה בזכות לקבלת חלק הארי של הסכום הנתבע על ידה, ולו אכן היה רצון או יכולת מצד הנתבעת לתשלום סכום זה היתה משלמת אותו זה מכבר.