תא"ק 64239-10-13 עירית חדרה נ' יוסופוב ואח'

התובעת הגישה ביום 30/10/2013 כתב תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 110,373 ₪, כנגד המבקשת וכנגד הנתבע 1, אשר לא התגונן וכנגדו ניתן פס"ד זה מכבר ביום 2/2/2014.

כתב התביעה מציין, כי הנתבעים החזיקו בנכס, הנמצא בתחום השיפוט של התובעת, כמפורט בדף חשבון שצורף כנספח א'.

התובעת חייבה את הנתבעים בתשלומי חובה, אלו לא השיגו על החיובים ואף לא הגישו ערר כלשהו.

עפ"י "פנקסי התובעת" חייבים לה הנתבעים, כסכום התביעה, בשערוך ליום הגשתה.

נספח א', עפ"י כתב התביעה הוא, העתק נכון "מפנקסי התובעת" הערוך כתדפיס ממוכן, המפרט את יתרת החוב, ויתר האמור בו.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ביום 24/12/2013 וטענה בה למחיקת התביעה על הסף, או לחילופין, ולמצער לדחות חלקים גדולים ממנה, בשל התיישנות, בשל שיהוי ובשל אי עמידת התובעת בהוראות הדין.

הבקשה מחזיקה 16 עמודים ונסמכת בתצהיר המבקשת, בו מוצהר בין היתר גם זאת: המבקשת נישאה בגיל 18 לנתבע 1 המבוגר ממנה בשנים רבות. הוא ניצל את גילה ותמימותה, הפעיל כנגדה אלימות ואמלל את בני המשפחה. הוא אשר היה אמון על נטל פרנסת הבית ותשלום המסים. המבקשת הופקדה על גידול הילדים.

בכל השנים המתוארות בכתב התביעה, כשנים בהן נוצרו חובות, לא נתקבלו דרישות חוב כלשהם על שמה של המבקשת, או לידיה. כל דבר דואר היה מגיע על שם המשיב בלבד, לת.ד במרכז השכונה בו התגוררו הצדדים, ואך לבעל הייתה גישה לתיבה.

בשלהי 2009, נטש הבעל את המבקשת ונעלם כלא היה.

רק בדצמבר 2012 נתפס הנתבע 1, בצו מאסר והובא לבית הדין הרבני למתן גט באמצעות המרכז לסיוע לעגונות.

המבקשת מציינת, כי לבד מכך שלא נמסרה לה כל התראה במשך כל השנים, וניטלה ממנה היכולת לזכות בהנחה, בהיותה אם חד הורית (צריך להיות אם במשפחה חד הורית – ש .ר) והיותה בעלת חובות שהותיר הבעל אחריו, בשיעור של כחצי מיליון ₪.

המבקשת מציינת, כי זכותה לעתור לוועדת ההנחות ולבקש מחיקת חובות בשל אותם נימוקים שהיו מזכים אותה בהנחה לו הייתה מגישה בקשות במועד.

חלק מהחוב המיוחס למבקשת, לידתו בשנת 2005 וקודם לכן ועל כן, כל חוב עד אוקטובר 2006 הוא חוב שהתיישן.

בסעיף 14 לתצהיר מוצהר (משל הייתה זו עובדה, כי קיימת התיישנות ביחס לסכום בן כ82,000₪ מסכום התביעה מתוך סכום התביעה).