תא"ק 64101-09-14 בנק אוצר החייל בעמ נ' רפאילוב ולדימיר ז"ל ואח'

בפניי בקשת רשות להתגונן של המבקש, "ערב מוגן" להלוואות, שקיבל מר רפאילוב ולדימיר ז"ל, (להלן: "החייב"). התביעה הוגשה בגין יתרת חוב בשתי הלוואות, להן ערב המבקש.

ביום 30/1/12 או בסמוך לכך, חתם המבקש על כתב ערבות להחזרת הלוואה על סך 85,000₪ (להלן: "ההלוואה הראשונה"), שנטל החייב מהתובע (נספח ג' לכתב התביעה). כמו כן המבקש חתם ביום 5/08/13 על ערבות להלוואה נוספת בסך 150,000 ₪ (נספח ד' לכתב התביעה) (להלן: "ההלוואה השניה"). על ההלוואה השניה חתם יחד עם הנתבעת מס' 2.

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524 (1982); ע"א 3374/05 אליהן אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (1.5.2006 מופיע בנבו). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן (ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, 15.6.2009, מופיע בנבו).

המבקש התגונן במספר טענות שלובות.

לטענת המבקש, המשיב הפר את החובות המוטלות עליו מכוח חובת הגילוי. המבקש טען כי בעת חתימתם על כתב הערבות לא קיבל הסבר באשר למחוייבותו, לא ניתן לו כל הסבר על מהות המסמכים, עליהם הוא חותם, כל המסמכים הוצגו לו במתכונת של "סרט נע" ותיאר כי הפקידה עמדה בעת שהחתימה אותו, לא ניתן לו כל הסבר באשר לטיבה של חתימתו, שהינה חתימה על כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום, הוא הוחתם על סעיף, שבו הוא הצהיר, כי הוסבר לו מהותו של כתב הערבות. המבקשת תיאר את עצמו כאדם פשוט, העוסק בנהיגה ועברית אינה שפת האם שלו, אף שעלה לארץ 20 שנה לפני חתימת כתב הערבות, ונטל בעצמו משכנתא בבנק אחר. המבקש טען בדיון כי כאשר נטל את המשכנתא על ביתו הוסברו לו הדברים ע"י פקידה דוברת רוסית.

הטעייה, אי גילוי מידע ורשלנות. המבקש טען כי בעת חתימתו על ההלוואה השנייה נאמר לו ואף נכתב כי היא ל"כיסוי חובה+פרעון הלוואות קודמות" (סעיף 6 למסמך הודעה לערב, נספח ד2 לכתב התביעה). המבקש טען כי אחיו, החייב, היה אזרח עובד צה"ל והסביר לו כי ההלוואה השניה ניתנת בתנאים מועדפים "הלוואה סוציאלית" כדבריו, וכי הבין המבקש כי ההלוואה השניה מבטלת את ערבותו לההלוואה הראשונה.

עוד טוען המבקש כי לא קיבל כל התראה על אי קיום חובתו של החייב בניגוד לסעיף 26 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967.

דיון והכרעה

לאחר החקירה הנגדית והדיון, שהתקיים לפניי ביום 12/5/15, נמצא כי המבקש הראה הגנה ראויה לבירור, והציג תמונה לכאורית, המעידה על החתמתו על הערבות להלוואות בנסיבות בהן למשיב מידע ברור, לפיו החייב אינו עומד בהלוואות קודמות (ראו מטרת ההלוואה בשתי ההלוואות בטופס גילוי המידע).

בכל הנוגע להלוואה הראשונה הסכים המשיב ליתן רשות להתגונן בדברי הסיכום (פרוטוקול, עמוד 7, שורה 18-20), אך עמד על דחיית הבקשה ביחס להלוואה השניה. משהסכים המשיב למתן רשות להתגונן בטענה לפיה ההלוואה השניה נועדה לפרוע את ההלוואה הראשונה, יש לקבל את הגנת המבקש גם ביחס להלוואה השניה בטענת הטעייה. טענתו של המבקש כי בניגוד למה שהבין ולמה נכתב במסמכים כספי ההלוואה השניה לא סגרו את ההלוואה הראשונה אלא הלוואות אחרות שלהן לא ערב.