עירית ירושלים נ' קצאצפה ואח'

ראשית לכל, התנצלותי בפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה בהליך, שנבע מטעות.

הליך זה עניינו תביעה לתשלום חובות ארנונה.

ביום 22.2.2017 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ע"י כב' הרשם הבכיר ב. בן סימון.

ביום 24.3.2019 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין. בין היתר טענו המבקשים כי לא קיבלו את כתב התביעה ואת האזהרה מלשכת ההוצל"פ; כי שילמו את הארנונה הרלוונטית בהסדרים שונים, אך היא יוחסה לחובות קודמים; כי נעשה הסדר ייחודי בעניין הארנונה של תושבי הכפר ביר עונה שבו הם מתגוררים; כי החוב התיישן; ועוד.

ביום 18.6.2019 דחה כב' הרשם הבכיר ב. בן סימון את הבקשה, כאשר בהחלטתו נקבע, בין היתר, כי המבקשים לא הוכיחו את קיומו של טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, וכן כי סיכויי טענות ההגנה להתקבל קלושים.

על החלטה זו הוגש ערעור שנדון ע"י ביהמ"ש המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח. מאק-קלמנוביץ) בהליך ע"א 40240-07-19. בפסק הדין שניתן במסגרת דיון שהתקיים ביום 16.1.2020, דחה ביהמ"ש המחוזי את הערעור למעט בעניין אחד: אי קיום בירור עובדתי בשאלת המסירה, כאשר המבקשים טענו כי לא קיבלו את כתב התביעה וכתבי בי"ד אחרים. לפיכך הוחזר הדיון לבימ"ש זה על מנת לקיים דיון מחודש בשאלת המסירה, ובה בלבד.