תא"ק 63886-09-16 בוקרה שלמה בניה ופיתוח בע"מ נ' שילרם הנדסה בע"מ ואח'

לפני בקשה להורות על מחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר מהתביעה שהוגשה בתיק זה.

עניינה של התביעה, שהוגשה על סך 910 אלף ₪ בצירוף מע"מ, חוב של המבקשים בקשר לפרוייקט תמ"א 38 ברעננה.

במקביל לבקשה למחיקת כותרת כפרו המבקשים 1 ו-2 בסמכותו המקומית של בית משפט זה לדון בבקשה, נוכח תניית שיפוט בהסכם שבין הצדדים. הבקשות הועברו לתגובת המשיבה וזו כפרה בקיומה של תניית שיפוט בהסכם המקורי. נטען כי קיים חשש שההסכם, שצורף לכתב התביעה, זויף על ידי בעלי המבקשים.

עיינתי בהסכם שצורף לכתב התביעה. לא מצאתי בו כל הוראה בדבר קיומה של תניית שיפוט ומשכך – דין הבקשה להורות על העברת מקום הדיון, בשלב זה, להדחות.

את הבקשה למחיקת כותרת מבססים המבקשים על הטענה כי סכומי כתב התביעה אינם קצובים: 210,000 ₪ מסכום התביעה נתבע בשל "מימון עלויות", "פיצויי הסתמכות ואי התפתחות עסקית" ו-"הוצאות משפטיות". עוד נטען כי נגד המבקש 4 (שלא הצטרף לבקשות) כלל לא נתבע סעד כספי. המבקשים מוסיפים כי המשיבה לא מצרפת ראיות בכתב התומכות בתביעה באשר למבקשים 2 – 4.

המשיבה הגיבה לבקשה. לעמדתה כל מטרתה של הבקשה היא משיכת זמן ושבירת רוחה של המבקשת באופן שיביא לקריסתה הכלכלית. לטענתה, התביעה מבוססת על ראיות בכתב. התביעה לפיצוי היא בדבר הטפל ההולך אחר העיקר וקבלת טענות המבקשים תביא לפיצול הדיון.

כלל ידוע הוא, שכתב תביעה, שאינו ראוי בחלקו להידון לפי סדר דין מקוצר – אינו כשר "לבוא לפני בית המשפט בסדר דין מקוצר" (ר' המ' 609/65 רוזובסקי נ' זביידה פ"ד כ (1) 236, בעמ' 242), ויש להגישו לפי סדר דין רגיל (ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 307).

המשיבה אינה חולקת, למעשה, על כך שחלק לא מבוטל מכתב התביעה (כ-200 אלף מתוך 900 אלף דהיינו – למעלה מחמישית) מבוסס על עילה שאינה לסכום קצוב.

אין מנוס אלא לקבוע, לפיכך, כי חלק מהתביעה אינו ראוי להיות נדון בסדר דין מקוצר ואיני נדרש כלל לבחון את שאלת קיומה של הראיה בכתב.

אני מורה על מחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר. התביעה תידון בסדר דין רגיל.

המועד להגשת כתבי הגנה יימנה מהיום.