תא"ק 63418-09-16 נקניק נהריה כשר,זוגלובק בע"מ נ' אילוז

לפניי בקשת רשות להתגונן.

המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה לתשלום חוב על סך 790,671.85 ₪ המהווה לטענתה חלק מסכום אותו התחייב המבקש לשלם לה עבור רכישה של חלקי עופות שאינם ראויים למאכל (פסדים) והציוד של מכון הפסדים, בתמורה לתשלום כולל של 1,620,000 ₪ (להלן: ההסכם). על פי כתב התביעה, ביום 1.7.2014נחתם הסכם בין המשיבה לבין "חברת ביו דיזל בע"מ" (להלן: החברה), כאשר במועד הרלוונטי לתביעה, המבקש היה בעל המניות היחיד בה. כמו-כן, נטען כי המבקש חתם על ערבות אישית אוטונומית להבטחת התחייבויות החברה.

בתצהיר שהגיש המבקש לתמיכה בבקשתו ציין תחילה, כי כנגד החברה ניתן צו פירוק ביום 21.1.16 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ואף מונה לה מפרק ומנהל מטעם בית המשפט. לאור זאת, טוען המבקש, כי על המשיבה למצות את ההליכים מול המפרק והמנהל המיוחד שמונה מטעם בית המשפט ולהמתין להכרעתו בתביעת החוב שהגישה נגד החברה.

כמו-כן, טוען המבקש כי בתקופה הרלוונטית לחתימת ההסכם (1.7.2014) הוא לא היה בעל המניות בחברה ולא חתם כערב לקיום התחייבויותיה עפ"י ההסכם. לטענתו, הוא רכש את מניות החברה רק בתחילת שנת 2015 ולפני כן לא היה לו כל קשר לחברה ולא נשא בשום תפקיד בה.

אשר לטענה בדבר היותו ערב לחובות החברה, טען המבקש כי הוא חתם על כתב הערבות ביום 9.6.2015 תוך שהוא מניח כי הוא חותם על ערבות לרכישה שוטפת של סחורה (פסדים) ולא לחובות עבר של החברה בגין רכישת ציוד למפעל בסכום של מעל למיליון ש"ח. המבקש מציין כי לכתב הערבות עליו חתם לא צורף ההסכם כנספח, והמשיבה מעולם לא העבירה לו אותו והוא כלל לא ידע על קיומו.