תא"ק 63190-11-14 החברה לניהול קופת התגמולים והפנסיה של עובדי הסוכנות ואח' נ' אורדן

בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה על סך של 836,574 ש"ח. בבסיס התביעה טענת התובעות כי הנתבע, ששוכר מהן נכסים החל משנת 1999, משתמט מלשלם להן דמי שכירות מתחילת שנת 2014. יצוין כי במקביל הגישו התובעות נגד הנתבע גם תביעה לפינוי מושכר (תא"ח 63170-11-14). בתביעה זו אמור הנתבע להגיש כתב הגנה בימים הקרובים.

עיון בבקשה מלמד כי טענתו העיקרית של הנתבע היא שלאורך השנים הוא חויב בדמי שכירות ביתר, ועל כן לא רק שלא קיים לו חוב דמי שכירות, אלא שקיימת לו יתרת זכות אצל התובעות. הנתבע טוען כי אמנם הסכמי השכירות נוקבים בדמי שכירות בשיעור כולל, אולם שיעור זה התבסס על תעריף למטר מרובע בהכפלת מספר המטרים המרובעים המהווה את שטחו של כל אחד מן הנכסים ששכר. בפועל, כך טוען הנתבע, התברר לו ששטח הנכסים קטן מזה שעליו הוצהר בהסכמי השכירות, ומכאן שלאורך השנים הוא שילם לתובעות דמי שכירות גבוהים מאלה שהיה עליו לשלם. בגין טענותיו אלה אף הגיש הנתבע תביעה משלו נגד התובעות, על סך 1,495,935 ₪ (ת"א 22423-12-14).

בנסיבות המקרה, סברתי כי יש ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ובלא חקירה, בהתאם לסמכות שבתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

כידוע, לצורך מתן רשות להתגונן, די בכך שהבקשה מעלה הגנה אפשרית, ולו בדוחק, ואין לבחון כיצד תוכחנה טענות ההגנה או את מהימנותה (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 804 (מהדורה 11, 2013), ובאסמכתאות שם). במקרה שכאן, גם אם טענותיו של הנתבע אינן עולות מנוסחם הכתוב של הסכמי השכירות, ככל שתתקבלנה טענות אלה הן עשויות להקים לו הגנה מפני התביעה.

הבקשה מתקבלת, אפוא, ותצהירו של הנתבע ישמש ככתב הגנה.

יצוין כי עוד קודם להגשת בקשת הרשות להתגונן הגיש הנתבע בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה שכאן ובתביעה לפינוי מושכר, וזאת עד להכרעה בתביעה שהגיש הוא. לחלופין עתר הנתבע לאיחוד הדיון בשלוש התביעות. כבוד הרשמת הבכירה סיגל אלבו דחתה את הבקשה לעיכוב הליכים, ובאשר לבקשה לאיחוד הדיון קבעה כי זו תידון לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן בתביעה שכאן, וכתב ההגנה בתביעה לפינוי מושכר (החלטות מיום 23.2.15). משהוגשה בקשת הרשות להתגונן, ומשהנתבע צפוי להגיש כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר כבר בימים הקרובים, יש להכריע בבקשה לאיחוד התביעות. אמנם, הצדדים כבר הגישו את טיעוניהם בעניין, אולם לשם הזהירות יתאפשר להם להגיש השלמת טיעון, שבה יוכלו להתייחס למשמעות הטענות העולות בבקשת הרשות להתגונן כאן ובכתב ההגנה בתביעה לפינוי מושכר, לעניין הבקשה.

תשובת התובעות לבקשה לאיחוד הדיון בתביעות תוגש, אפוא, עד ליום 1.4.15. הנתבע ישיב לתשובה עד ליום 20.4.15. תזכורת פנימית ליום 21.4.15.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ה, 15 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.