תא"ק 6299-06-15 סמיקום לקסיס בע"מ נ' פי.סי.בי. טכנולוגיות בע"מ

1.בפניי בקשה למחיקת כותרת או לחילופין בקשת רשות להתגונן שהגישה המבקשת – הנתבעת, חברה בע"מ העוסקת בייצור שיווק והרכבת רכיבים אלקטרוניים (להלן "המבקשת"), כנגד המשיבה – התובעת, חברה בע"מ העוסקת בשיווק ומכירת מוצרי חשמל (להלן "המשיבה"), במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה האחרונה.

2.יצויין כי המסמכים היחידים שצירפה המשיבה לתביעה הינם חשבוניות מס שיצאו תחת ידי המשיבה, מבלי אסמכתא או חתימה המעידה על קבלתם ע"י המבקשת. אולם הן במסגרת התצהירים שצורפו לבקשה וכן בדיון שנערך בפני, לא הכחישה המבקשת למעשה את קיומו של החוב נשוא התביעה כשלעצמו, וכן לא הכחישה את סכומו. לאור האמור לעיל, אני רואה להתמקד בבקשה למתן רשות להתגונן, ולא בבקשה למחיקת כותרת אותה ביססה המבקשת על טענה להיעדר ראיה בכתב.

רקע ותמצית טענות הצדדים:

3.המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת, בשל מוצרי מאווררים וסוללות (להלן "הסחורה") אשר סיפקה לה לטענתה בסכום כולל של 142,228 ₪ בין החודשים 5-9.2014. משלא שולמה תמורת הסחורה, פנתה המשיבה במכתב למבקשת ביום 15.4.2015, בו התריעה כי ככל שלא יועברו אליה הכספים הנדרשים תאלץ לנקוט בהליכי משפט.

4.במכתב התשובה אשר נתקבל ביום 5.5.15, נתברר למשיבה לטענתה כי המבקשת קיזזה שלא כדין את סכום החוב מסכום חוב אחר, אשר לטענת המבקשת לא שולם לחברת בת הנמצאת בבעלותה ששמה "חברת סלרג'י טכנולוגיות הדפסה אלקטרו כימיקליות בע"מ" (להלן- סלרג'י). בהתאם הוגש כתב התביעה, בו טוענת המשיבה כי טיעוני המבקשת הינם טיעוני סרק, כי מכתבה של המבקשת מהווה דה פקטו הודאה בסכום החוב, כי הקיזוז נעשה שלא כדין וללא הודאה כדין, ולפיכך יש להורות על תשלום החוב.

5.המבקשת הגישה כאמור בקשת רשות להתגונן, בו היא מפרטת השתלשלות עובדתית ענפה הקושרת לכאורה בין פעילותה העסקית, פעילות המשיבה ופעילות סלרג'י, חברה שנרכשה ע"י המבקשת בשנת 2007 ואשר היא מחזיקה בה בשיעור של 100%. המבקשת טוענת כי בהתאם להסכם הרכישה והתנהלות שתי החברות בפועל, כל זכויותיה וחובותיה של סלרג'י הומחו אליה ושייכות לה בפועל, כי התנהלותה היומיומית של סלרג'י נעשתה בניהולה של המבקשת ובכפיפות אליה, וכי כלל הגורמים אשר עבדו עם סלרג'י ו/או עם המבקשת, ובכלל זה המשיבה, היו ערים לעובדה זו. עוד נטען כי סלרג'י צמצמה את פעילותה החל מחודש יולי 2017 ואף הודיעה מספר חודשים מאוחר יותר על סיום פעילותה העסקית, ובהתאם גברה בתקופה זו מעורבותה הישירה של המבקשת בניהולה ובתפעול גביית החובות.

6.לטענת המבקשת, סלרג'י סיפקה למשיבה קבלים במסגרת עסקה רחבה עם לקוח מרכזי - חברה בשם SCR - החל מחודש יולי 2012. במסגרת העסקה נערכו התחייבויות שונות בין הצדדים, ובסופה נשארה המשיבה חייבת לסלרג'י סכום של 184,309 ₪ עבור קבלים שלא שולמה תמורתם. בהתכתבות דואר אלקטרוני שנערכה בין המשיבה ובין מנכ"ל השיווק בסלרג'י, טענה המשיבה כי נגרמו לה נזקים שונים בשל הפסקת פעילותה של סלרג'י ולכן היא אינה מעבירה את הכספים. בהמשך, ביום 7.7.2014 שלח ב"כ המשיבה מכתב לסלרג'י בו הוא מבקש פיצוי עבור נזקים לכאורה אשר נגרמו לחברה, וכן מודיע על קיזוז סכום החוב לסלרג'י כנגד אותם נזקים נטענים.

7.ביום 3.8.2014 השיבה ב"כ סלרג'י למכתב, בו הכחישה קיומם של נזקים למשיבה, הודיעה כי אינה מקבלת את הודעת הקיזוז ודרשה את תשלום החוב שאינו שנוי במחלוקת, תוך הבהרה כי לא תהסס לעמוד על זכויותיה באמצעות פניה לערכאות.