תא"ק 62719-10-13 ימ"א 1990-ייצור מוצרי אריזה נ' קידום נקודות מכירה בע"מ ואח'

התובעת עותרת לדחיה על הסף של בקשת רשות להתגונן שהוגשה ביום 12.12.2014 (לפנות בוקר), מהטעם שהוגשה לאחר שפקע המועד האחרון להגשתה (לאחר הארכות רבות מני ספור שקדמו לכך), ולאחר שכבר היתה בתיק בית המשפט בקשה למתן פסק-דין בהעדר התגוננות.

לאחר שבחנתי את השתלשלות הארועים, שתוארה בפרוטרוט בבקשה, ואת הפסיקה אליה הפנו שני הצדדים, אני סבור שהדין עם התובעת, ושאין מקום לדון בבקשת הרשות להתגונן. ספק אם יש לכך משמעות פרקטית, אולם אני סבור גם שדין בקשת הרשות להתגונן מחיקה, ולא דחיה, מאחר שיש לראותה כאילו לא הוגשה.

בקצרה, להלן ההשתלשלות הכרונולוגית:

אוקטובר 2013 – התביעה הוגשה.

ינואר 2014-מרץ 2014 – ארכות חבריות להגשת בקשת רשות להתגונן.

יוני 2014 – בקשה ראשונה ושניה למתן פסק-דין בהעדר התגוננות. פסק-הדין לא נחתם מטעמים טכניים הנוגעים לסריקת אישור המסירה ולנוסח פסק-הדין שהוגש לחתימה.

אוגוסט 2014 – הנתבעים מגישים, חד-צדדית, הודעה על הסדר פשרה, הנתמכת בתצהיר הנתבע (ולא בהסדר חתום או אפילו בטיוטת הסדר).

בה בעת, מוגשת בקשה שלישית למתן פסק-דין בהעדר התגוננות. פסק-הדין לא נחתם מחמת הודעת הנתבעים הנזכרת.

אוקטובר 2014 – לאחר שהתובעת התכחשה לפשרה, עותרים הנתבעים לארכה בהגשת תגובתם להתכחשות זאת, ובית המשפט נעתר לבקשתם, ומאריך המועד לתגובה עד 30.10.2014.

בה בעת, מוגשת בקשה רביעית למתן פסק-דין בהעדר התגוננות. פסק-הדין לא נחתם מחמת הארכה שניתנה כאמור לנתבעים.

דצמבר 2014 – מוגשת בקשה חמישית למתן פסק-דין בהעדר התגוננות. פסק-הדין לא נחתם מחמת "טענות הנתבעים", והמועד להגשת בקשת רשות להתגונן מוארך עד יום 8.12.2014. משמוגשת בקשה נוספת, בה נטען כי ההחלטה האמורה התקבלה רק ביום 7.12.2014 בידי ב"כ הנתבעים, מוארך המועד עוד ביומיים, עד יום 10.12.2014.

ביום 11.12.2014 (לאחר השעה 17:00) מוגשת בקשה שישית למתן פסק-דין בהעדר התגוננות.

שעות לאחר מכן, ביום 12.12.2014 (לפנות בוקר) מוגשת בקשת הרשות להתגונן.

לא פחות משש בקשות למתן פסק-דין הוגשו, אפוא. כבר בראשונה – בחודש יוני 2014 – היתה זכאית התובעת, עקרונית, שפסק-הדין יינתן. רק הנוהל הדורש הגשת נוסח תקין לחתימה מנע זאת. בבקשה השלישית – בחודש אוגוסט 2014 – היתה התובעת זכאית, עדיין ושוב, שפסק הדין יינתן. רק הודעתם התמוהה והחד-צדדית של הנתבעים אודות הסדר פשרה מנע זאת. בבקשה החמישית – בתחילת דצמבר 2014 – כבר נכתב במפורש כי התובעת זכאית למתן פסק-דין, ורק מחמת הטענות שכן הועלו דרך אגב על ידי הנתבעים נמנע בית המשפט מליתן את פסק-הדין, וקצב ארכה קצרה ביותר לנתבעים להגיש את בקשת הרשות להתגונן. ארכה זו חלפה.