תא"ק 6268-11-16 מחמד דאוד ואח' נ' סלימאן ואח'

בפני בקשה על-פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן: "פקודת הבזיון"), במסגרתה טוענים המבקשים, כי המשיבים הפרו את צו המניעה הזמני שניתן בהחלטה מיום 6.11.16, בה ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה, הצדדים מתחייבים שלא ייעשה שום שינוי בנכס ולא תבוצע שום דיספוזיציה בנכס עד להכרעה בתובענה העיקרית על ידי מי מבין הצדדים.

המבקשים טוענים כי ביום 10.11.16 הוצא גנרטור מהנכס על ידי המשיב 1 וכי התקשר אל המבקש 2 אדם שאמר לו כי המשיבים הציעו למכירה את הנכס.

המשיב 2 הגיש תגובה ובתצהיר התומך בה הצהיר, כי גם לטענת המבקשים לא הוא שנטל הגנרטור וכן הכחיש את הטענה כי פועל למכירת הנכס.

בדיון התייצבו רק המבקש 2 והמשיב 2.

הליך על-פי פקודת בזיון בית המשפט הוא מעין יציר כלאיים של דין פלילי ואזרחי (ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ. ביטון פד"י לד (4) 232, 241). לצורך אכיפת החלטה בדרך של הליך בזיון בית המשפט, עליה להיות ברורה וחד משמעית. "אין אוכפים מכוח פקודת הביזיון אלא צווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד" (בג"צ 10478/03 התאחדות הקבלנים בישראל נ' עירית מודיעין, (לא פורסם) ניתן ביום 31.7.05).

במהלך הדיון, בשים לב למהות ההליך, חזרו בהם המבקשים מהבקשה ביחס למכירת הנכס.

בנוגע לגנרטור, טענו המבקשים, כי המשיבים פועלים בצוותא חדא, ואולם טענה בעלמא זו נותרה ללא ביסוס, בניגוד לטענת המשיב 2 כי ישנו ניגוד אינטרסים בינו לבין המשיב 1 ושאין לו התנגדות להשבתו.

המבקשים הציגו אישור מסירה מיום 8.12.16 לידי המשיב 1 של החלטת בית המשפט מיום 7.12.16, המורה על מתן תגובה לבקשה. לטענתם, לא המציאו לו את החלטות בית מהשפט מיום 25.12.16 ומיום 26.12.16, הקובעות דיון בבקשה, בשל חג המולד.

בשים לב למהות ההליך שנקטו המבקשים לא ניתן להיעתר לבקשתם ולחייב בהליכי בזיון בית המשפט את השבת הגנרטור על ידי המשיב 1, מכיון שלא הוזמן כדין לדיון על ידם.

משלא נמצא טעם להעניק את הסעד המבוקש כנגד המשיב 2, ישאו המבקשים בשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח.

המזכירות תשלח את ההחלטה אל ב"כ הצדדים.