תא"ק 6259-09-14 AERODIAM ANTWERT NV נ' רובינשטיין תוכנות חכמות בע"מ

הנתבעת, חברה ישראלית העוסקת בפיתוח תוכנות מחשב כולל ניהול מלאי לחברות המייצרות וסוחרות ביהלומים (פנטזי) והתובעת היא חברה בלגית שהתקשרה ביום 29/8/2000 בהסכם הפצה בלעדי של פנטזי. הנתבעת טוענת שההסכם בוטל על ידי התובעת ביום 18/8/2003 בעקבות הביטול הגישה התובעת בשנת 2006 תביעה בבלגיה ובשנת 2008 תביעה בישראל, ובהמשך מחקה את התביעה בבלגיה.

הנתבעת הגישה בקשה למחיקת כותרת בטענה שבתיק אזרחי 9568-08-08 ניתן פס"ד חלוט בו נפסק ששיעור העמלה המופרז לפיו הוגשה התביעה דנן, אינו שיעור העמלה המוסכמת בין הצדדים, והינו חריג להסכמות, עוד נפסק בפס"ד החלוט לטענתה, שזכויות התובעת, כולל הזכות לחשבונות, הן רק בנוגע למכירות פנטזי באירופה לתקופה שמיום 29/8/2000 עד ליום 18/8/2003, וכי התובעת אינה זכאית להוצאות ומלבד הוצאות קבועות בעסקאות. טוענת הנתבעת שבהתעלם מפסה"ד החלוט עותרת התובעת בתביעה דנן לעמלה של 35% בגין מכירות התוכנה של הנתבעת בכל רחבי העולם לכל שנת 2003.

לטענת הנתבעת אין מדובר בתביעה לסכום קצוב, אלא בתביעה לסכום מוכחש שלא ניתן להוכיחו על ידי חישוב אריתמטי פשוט.

לטענת הנתבעת התביעה המקורית שהגישה התובעת היתה ללא ציון סכום, אלא לצרכי אגרה, ולא ניסתה להוכיח את גובה התביעה או את חישובה.

פסה"ד דחה את רוב התביעה למעט עשירית מסכומה. בין היתר תבעה שם התובעת מתן חשבונות וזנחה בקשה זו בהמשך ההליך המשפטי. בפסה"ד החלוט נפסק לתובעת עשירית מגובה התביעה בגין 2 עסקאות בלבד ונדחו שאר רכיבי התביעה, כולל קביעה שהתובעת אינה זכאית לתשלום הוצאות ונדחתה תביעתה למתן חשבונות. נפסק שהתובעת זכאית לקבל חשבונות רק לגבי המכירה באירופה מיום 29/8/2000 – מועד חתימת ההסכם ועד לביטולו על ידי התובעת ביום 18/8/2003.

בבקשת הביזיון שהגישה התובעת בתיק המקורי, ובבקשה לתקן את כתב התביעה המקורי ולהוסיף לו סכומים קבע בית המשפט כי כל החשבונות הומצאו ואין מקום להמשך ההליך.

טוענת הנתבעת שהתביעה דנן הוגשה תוך התעלמות מפסק הדין המקורי ועותרת לחייב את הנתבעת לשלם לה עמלה על בסיס עמלה חריגה של 35% בגין אותן מחלוקות שהוכרעו כבר בתיק המקורי ומציינת שיש לקזז מהתביעה דנן את הסכומים ששולמו לה על ידי פסק הדין המקורי.

טוענת הנתבעת שמעבר לעובדה שהמחלוקת הוכרעה, בתיק המקורי, היא אינה ראויה לדיון בסד"מ, כיוון שאין מדובר בסכום קצוב ואין מדובר בחישוב אריתמטי פשוט אלא שנוי במחלוקת לגבי כל הנחות היסוד. קיימת מחלוקת לגבי סיווג ההכנסות הפטורות ממע"מ, כאשר על פי פסק הדין בתביעה המקורי, התובעת זכאית לעמלות מהכנסות רק מאירופה ששולמו כבר על פי פסק הדין המקורי, ובתביעה דנן, כללה התובעת את מלוא ההכנסות הפטורות ממע"מ בכל רחבי העולם. דרישה זו היא בנגוד לפסק הדין בתביעה המקורית. בנוסף, העמלה בשיעור 35% אינה מבוססת על חוזה או התחייבות ובתביעה המקורית נפסק שהיא חריגה. העמלה שנקבעה בחוזה הינה בין 2%-5% כך שלא ניתן לבצע חישוב פשוט, והדרישה לסכום מהכנסות פטורות על פי דוחות המע"מ אינה מבוססת על הסכם, התחשיב בכתב התביעה מתבסס על ריבית שגויה ולא על חוזה או התחייבות.

מוסיפה הנתבעת כי כל העילות נכללו בתביעה המקורית, התביעה הוגשה לאחר תום כל תקופת ההתיישנות.

התובעת טוענת כי אין הכרח שתנאי הראיה בכתב התייחס למלוא התביעה ולכל מרכיביה, וכי הנתבעת הודתה בתביעה המקורית ששיעור העמלה הוסכם בין הצדדים לגבי כל העסקאות.

לטענתה לנתבעת לא היתה נוכחות מחוץ לישראל וכל הכנסותיה היו כתוצאה מטפול התובעת באירופה. כתוצאה מפסק הדין בתביעה המקורית מסרה הנתבעת את החשבונות שכללו את כל מכירות באירופה בתקופת ההסכם, בכתב התביעה דנן נסמך על אותם מסמכים ועל פסק הדין המהווים ראשית ראיה.

הנתבעת בתגובתה לעניין מחיקת הכותרת טוענת שפסק הדין בהליך המקורי אינו בבחינת חוזה או התחייבות ואינו עולה דרישת הסכום הקצוב.

החלטתי זו מתייחסת רק לבקשה למחיקת כותרת ולא לשאר הטענות המועלות בבקשה במסגרת הבקשה לרשות להתגונן. איני דנה בשלב זה, בשאלת מעשה בית דין ובשאלת הגנתה של הנתבעת, שרוב בקשתה מתייחסת לנושאים אלה, אלא רק בשאלה האם יש למחוק את הכותרת סד"מ.

עולה מטענות הצדדים שיש הסכם בין הצדדים שמהווה ראשית ראיה והמחלוקת לגבי אופן חישוב ריבית או הצמדות אינה מונעת את היכולת לחישוב אריתמטי. מחלוקת כלשהי לגבי החוב עצמו ולא לגבי אופן חישובו אינה עילה למחיקת כותרת.