תא"ק 62415-03-17 הפועלים בע"מ נ' רחמים ואח'

מונחת בפניי בקשה מטעם התובעת להורות על מינוי כונס נכסים, בהתאם לסמכותי הקבועה בתקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לטענת התובעת, במסגרת ההליך המשפטי ניתן צו עיקול זמני, בין היתר, בגין כספים המגיעים לנתבעים מאת חב' 'בזק', וכי בנסיבות העניין נקיטה בהליכי הוצאה לפועל תגרום לתובעת נזק. זאת, מאחר שהדבר יחייבה בתשלום אגרות ונשיאה בהוצאות כספיות נוספות, ובה בעת, אפשר כי בחלוף הזמן יוגשו תביעות נוספות נגד הנתבעים, ולחילופין, אפשר כי תוגשנה בקשות עיקול נוספות בעניינם.

בכל ההערכה, סבורני כי אין מקום שביהמ"ש ייעתר לרצונה של התובעת לקצר ההליכים העומדים לרשותה, מקום בו בכוחה לנקוט בהליכים מתאימים בלשכת ההוצאה לפועל.

עתירה לבית המשפט למינוי כונס נכסים בהתאם להוראת תקנה 388, תיעשה כאשר ידי לשכת ההוצאה לפועל קצרות מלהושיע. הליך זה נועד לסייע בידי נושה שעל פניו לא מחוור כי יצליח לממש את זכותו הפסוקה כלפי החייב באמצעות הליכי האכיפה הרגילים.

בפרשת שם טוב נ' מורטזה (נג(2) 616), קבע כב' ביהמש העליון:

"מנגנון ההוצאה לפועל על פי חוק ההוצאה לפועל מהווה "דרך המלך" ומכשיר עיקרי לאכיפה ולמימוש של פסקי-דין, בעוד שמינוי כונס נכסים על-ידי בית משפט כהוצאה לפועל מן היושר, מהווה אמצעי שבו ראוי לעשות שימוש רק בנסיבות מיוחדות וחריגות, שכן ביצוע ומימוש של פסקי דין אינם נמנים עם תפקידיו השיפוטיים של בית-המשפט...ההיזקקות למינוי כונס נכסים על ידי בית-המשפט הינה בבחינת הליך שיורי, שימצא את מקומו כאשר הליכי ההוצאה לפועל מכוח חוק ההוצאה לפועל אינם מועילים למימוש פסק-הדין...".

ממילא, ככלל, ביהמ"ש לא ייטה למנות כונס נכסים בתביעות כספיות (ע"א 132/77 גניש נ' "פלמר" להשקעות, לב(2) 64). אומנם, אין המדובר בכלל גורף שלפיו לעולם ימאן ביהמ"ש למנות כונס נכסים בתביעות הכרוכות בהיבטים כספיים. ואולם, דווקא בשל כך על ביהמ"ש להשתכנע כי אין בכוחה של התובעת לנקוט בהליכים חלופיים מתאימים, או כי הפעלת סעדים אחרים לא תועיל במקרה נתון.

במקרה דנא, הטענה כי נקיטה בהליכי הוצאה לפועל יגרמו לתובעת הוצאות כספיות, אינה מלמדת על קיומו של שוני מובנה המייחד הליך זה לעומת הליכים אחרים, בהם נדרשים בעלי הדין להוצאות אגב נקיטה בהליכי הוצאה לפועל.

אף הטענה כי אפשר שחלוף הזמן יוביל לכך שכנגד הנתבעים יוגשו תביעות נוספות, או כי תוגשנה בקשות עיקול נוספות בגין כספים שברשות הנתבעים, אינה בגדר נסיבה רלוונטית המצדיקה חריגה מפסיעה בתלם הרגיל.