תא"ק 62212-06-16 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' בדארנה ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 29.06.16 הגיש התובע נגד נימר בדארנה (להלן: "נימר") ונגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר על סך 99,600 ₪ בגין חוב של נימר לתובע כפי שנצבר בחשבונו של נימר אצל התובע. התביעה נגד המבקש הוגשה על סך 84,501 ₪ בגין ערבות של המבקש לפרעונה של הלוואה אותה נטל נימר ביום 17.10.14 על סך 100,000 ₪. לכתב התביעה צורף הסכם הלוואה נושא תאריך 17.10.14, עליו חתם נימר ביום 16.10.14. כמו כן, צורף כתב ערבות עליו חתם המבקש ביום 16.10.14, בו נכתב בס' 2 כי תאריך הסכם ההלוואה הוא 17.10.14. עוד צורף מסמך שכותרתו "פרטי החיוב הנערב" בו נכתב כי ההלוואה היא מיום 16.10.14, וסכום קרן ההלוואה הוא 70,000 ₪.

2.ביום 05.10.16 הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן. המבקש טוען כי בסמוך ליום 16.10.14 ביקש ממנו נימר, האח של אשתו, כי יחתום על ערבות להלוואה בסך של 20,000 ₪, שמתכוון נימר לקבל מהתובע. המבקש הסכים והגיע ביום 16.10.14 או בסמוך לכך לסניף התובע בעראבה. המבקש שמע במפורש מפקיד של התובע כי הוא ערב להלוואה בסך של 20,000 ₪ ואז חתם על סט מסמכים שהניח בפניו הפקיד. המבקש טוען כי על מסמכי הערבות לא היה רשום סכום כלשהו. המבקש טוען כי אם היה רואה על גבי המסמכים סכום גבוה מ-20,000 ₪, לא היה מסכים לחתום על המסמכים. המבקש מפנה לאי ההתאמות במסמכים שצורפו לתגובה, בכל הנוגע למועד ההלוואה וסכום ההלוואה. המבקש טוען כי אי ההתאמה בנוגע למועד ההלוואה מוכיחה את טענתו, לפיה כאשר חתם על מסמכי הערבות לא הייתה אפילו בקשה להלוואה בסך של 100,000 ₪. נטען כי לאור חומרת התנהגותו של התובע יש לבטל את הערבות ולהפטיר את המבקש מערבותו.

3.לשלמות התמונה יצויין כי נימר לא טרח להתגונן מפני התביעה, וביום 09.11.16 ניתן נגדו פסק דין בהיעדר, המחייב אותו במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט.

4.ביום 14.11.16 הוגשה תגובת התובע לבקשת רשות להתגונן. נטען, כי המבקש מודה כי חתם על כתב ערבות בסך של 20,000 ₪ ולכן יש לתת נגדו פסק דין חלקי בסכום זה. התביעה הוגשה לאחר משלוח מכתבי התראה ושיחות טלפוניות, ולכן מדובר במבקש שהיה מודע לחלוטין לגובה הערבות עליה חתם. טענות המבקש הן כלליות, ולא מקיימות את חובת הפירוט. המבקש טוען למעשה כי נימר ופקיד הבנק ביצעו קונספירציה נגדו, בעקבותיה חתם על ערבות להלוואה בסך של 100,000 ₪, לאחר שהתבקש לחתום על ערבות להלוואה בסך של 20,000 ₪. נטען כי טענות אלה חסרות כל ביסוס ותימוכין. פקיד הבנק, אשר החתים את המבקש על מסמכי הערבות, הוא מרואן סעדי. המבקש קיבל הסבר בעת חתימתו על מסמכי הערבות. טענת המבקש לפיה חתם בפני פקיד על 7 עמודים ריקים מתוכן, היא מופרכת. המבקש קיבל לידיו עותק של כתב הערבות ואישר קבלת המסמך בחתימתו. המבקש ונימר הגיעו לסניף התובע בעראבה ביום חמישי, 16.10.14, בשעות אחה"צ. כיוון שיום העסקים בבנק התחלף לאחר השעה 18:30, צויין על גבי ההלוואה התאריך של היום הבא, 17.10.14. המבקש קיבל מכתב התראה בו צויין סכום ההלוואה ולא אמר דבר לגבי גובה הערבות. כך גם במסגרת שיחות הטלפון שקיימו פקידי הבנק עם המבקש, טרם העברת התיק לטיפול משפטי. לכן מבוקש לדחות את בקשת הרשות להתגונן, ולחייב בהוצאות.

5.ביום 05.01.17 הוגשה תשובת המבקש לתגובת התובע. נטען כי אין מקום לתת פסק דין חלקי, כיוון שהמבקש טוען כי התנהגות התובע מצדיקה ביטול הערבות. המבקש לא קיבל מהתובע פניות כלשהן טרם הגשת התביעה, בכתב או בשיחות טלפון. גירסת התובע סותרת את המסמכים שצורפו לכתב התביעה. המבקש לא זוכר את שמו של הפקיד שהחתים אותו על מסמכי הערבות. המבקש הגיע לסניף לבדו ונימר לא נכח בסניף במעמד החתמתו על מסמכי הערבות. טענת התובע בדבר החלפת יום העסקים בשעה 18:30 אינה הגיונית ומועלית ללא כל אסמכתא להוכחתה. לפי המסמכים שצורפו לתביעה, פעולת הקמת ההלוואה נעשתה ביום 17.10.14.

6.לאור האמור בהחלטתי מיום 14.11.16, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן.

8.ראשית, ב"כ התובע אינה מתייחסת כלל לטענה שהועלתה בבקשה בדבר אי התאמה במסמכי התובע בכל הנוגע לסכום ההלוואה. במסמך שכותרתו "פרטי החיוב הנערב", נכתב כי סכום ההלוואה הוא 70,000 ₪, ואילו בשאר המסמכים נכתב כי סכום ההלוואה הוא 100,000 ₪. אי התאמה שכזו בין המסמכים שצורפו לתביעה מצדיקה לכשעצמה בירור בהליך משפטי מלא של טענת המבקש, לפיה נאמר לו, הן ע"י נימר והן ע"י פקיד הבנק, כי הוא ערב להלוואה בסך של 20,000 ₪, הוחתם על מסמכים ללא ציון סכום ההלוואה, ובפועל מבוקש לחייבו בגין ערבות להלוואה בסך של 100,000 ₪.