תא"ק 62188-11-15 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' דוכאל בע"מ ואח'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 29/11/15 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 149,573 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") אצל התובע להחזרתה ערב הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") במסגרת כתב ערבות מתמדת לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום מיום 31/12/12. לכתב התביעה צורפו מסמכי פתיחת חשבון מיום 31/12/12, כתב ערבות, פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש לחודשים יוני 2015 עד נובמבר 2015 ומכתבי התראה שנשלחו לנתבעים טרם הגשת התביעה.

2.ביום 24/1/16 ניתן פסק דין בהעדר המחייב את הנתבעים במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

3.ביום 5/6/16 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הנתבעים טוענים כי החשבון נשוא התביעה נפתח על ידי הנתבעת לצורך קבלת הלוואה מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. נטען כי בחודש נובמבר 2015, משלא עמדה הנתבעת בהחזר ההלוואה, פתח התובע את תוכנית החיסכון של הנתבעת והעביר בהחלטה שרירותית 100,105 ₪ לחשבון והגיש תביעה.

4.באשר לסיבת המחדל, נטען כי מאישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין לא ברור מהו דבר הדואר שנמסר לאשת הנתבע. נטען כי אשת הנתבע לא מוסמכת לקבל עבור הנתבעת דברי דואר. נטען כי הכתובת הרשומה של הנתבעת היא ברח' קרן היסוד 9 בקרית אתא ולכן המסירה שבוצעה ברמת ישי מנוגדת להוראות התקנות. נטען כי יש אי התאמה בין הטענות שהועלו בבקשה למתן פסק דין לבין אישורי המסירה שכן מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר חזר בציון לא נדרש ביום 3/1/16 ולכן לא ייתכן ששליח מטעם משרד ב"כ התובע ביצע לאחר מכן מסירה אישית מיום 18/12/15. לאור האמור לעיל נטען כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

5.בכל הנוגע למועד ולאופן בו נודע לנתבעים על פסק הדין, נטען כי הנתבע שכר את שירותיו של ב"כ הנתבעים וביום 13/4/16 שלח ב"כ הנתבעים לב"כ התובע מכתב במטרה להסדיר את חובותיה של הנתבעת בטרם תוגש בקשה לביטול פסק הדין. נטען כי ביום 8/5/16 ותוך כדי התכתבות בין באי כוח הצדדים, הובהר כי ניתן פסק דין במסגרת תיק זה. בקשה לביטול פסק הדין הוגשה לאחר שכתב התביעה והבקשה למתן פסק דין הומצאו לב"כ הנתבעים ביום 16/5/16.

6.באשר לסיכויי ההגנה נטען כי כתב התביעה הוגש בצורה לקויה מבלי לצרף את הסכם ההלוואה. עוד נטען כי התביעה הוגשה עם סכומים מנופחים ללא פירוט ההחזרים אותם שילמה הנתבעת לתובע החל משנת 2012. נטען כי הנתבעים לא יכולים לחשב את סכום התביעה מבלי שקיבלו את הסכם ההלוואה ואת לוח הסילוקין.

7.הבקשה נתמכת בתצהירו של הנתבע.