תא"ק 62091-12-12

על יסוד בקשת התובע מיום 6.5.15 - התביעה נדחית.

אשר לסוגיית ההוצאות:

1. עסקינן בתביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התובע") בסכום של כ – 73,000 ₪ בגין גמלאות שיקום ששילם במסגרת ענף נכות כללית למבוטחו שנפגע בתאונת דרכים.

2. הנתבעת היא מי אשר ביטחה את השימוש ברכב בו נהג הנפגע.

3. בין התובע לבין הנתבעת נחתם הסכם לפיו התחייבה הנתבעת לפצות את התובע באותם מקרים שבהם היא אחראית לפצות נפגעים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 ועשויה להיות אחראית לפצות את התובע מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן: "ההסכם").

4.התביעה שלפני הוגשה בתאריך 31.12.12, ובהליך של סדר דין מקוצר. בעקבות ישיבת בית המשפט הראשונה (והיחידה) שהתקיימה בתיק, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה תינתן לנתבעת רשות להתגונן. עוד הוסכם על ניסוח השאלה המשפטית שבמחלוקת - "האם גמלת שיקום מקצועי לפי פרק נכות כללית שבחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 היא 'גמלה בעין' ומשכך אינה בת שיבוב ?" (ראו פרוטוקול הדיון מיום 19.11.13, הודעת התובע מיום 4.12.13 והחלטה מיום 5.12.13). בעקבות האמור הגישו הצדדים סיכומי טענותיהם.

5. אלא שבטרם נכתב פסק דין, ביקשה הנתבעת לצרף לתיק שלפני את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א (חי') 6169-01-14 המוסד לביטוח לאומי נ' כהן (2014). בתמצית, בית המשפט המחוזי דחה שם את ערעור התובע והותיר על כנה את החלטת בית משפט השלום בקריות לפיה גמלת שיקום המשולמת מכוח פרק הנכות הכללית בחוק הביטוח הלאומי אינה בת-שיבוב (ראו פסק הדין מיום 17.9.14).

6. על פסק דינו של כבוד בית המשפט המחוזי הגיש התובע בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובתאריך 19.4.15 ניתן פסק דין אשר אישר את פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום לפניו, לאמור - גמלת שיקום המשולמת מכוח פרק הנכות הכללית בחוק הביטוח הלאומי היא "גמלה בעין" ואינה בת שיבוב בהתאם להסכם (רע"א 7085/14 המוסד לביטוח לאומי נ' כהן (2015)).

7. על רקע זה הגישה הנתבעת בתאריך 29.4.15 "בקשה למתן פסק דין" תוך שהיא מצרפת את פסק דינו של בית המשפט העליון. התובע מצידו הגיש בתאריך 6.5.15 בקשה לדחיית התביעה, הנסמכת אף היא על פסק הדין. מכאן החלטתי לעיל על דחיית התביעה.