תא"ק 60547-12-13 עירית ירושלים נ' עדיקא

1.על פי כתב התביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע בהליך של סדר דין מקוצר נטען כי הנתבע היה בעל השליטה בחב' שף סטור בע"מ (להלן: החב'). החב' החזיקה בנכס בירושלים.

כנגד החב' הוגשה תביעה כספית על ידי הנתבעת לתשלום חוב ארנונה לתקופה שמיום 11.8.07 ועד ליום 31.12.08.

עוד נאמר בכתב התביעה כי החב' לא פרעה את חוב הארנונה אלא אף עזבה את הנכס.

בנסיבות אלה טוענת הנתבעת כי עומדת לה החזקה המצוינת בסעיף 19(א)(ד) לפקודת מס הכנסה שמשמעה העברת נכסי החב' לבעלי השליטה הוא הנתבע בתיק זה.

2.הנתבע עותר למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להגן. באשר לטענה למחיקת כותרת טוען הנתבע כי כתב התביעה אינו עונה על דרישת תקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי.

עוד נטען כי על התובעת היה לצרף לכתב התביעה מסמך המפרט את חובו של הנתבע ולא את חובה של החב'. לעניין זה נטען עוד כי נספח ב' אינו עומד בדרישות ס' 36 לפקודת הראיות.

לגוף התביעה טוען הנתבע כי הלכה למעשה מבקשת התובעת להתבסס על דוקטרינת הרמת המסך.

3.בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי החב' החזיקה בנכס והפעילה במקום עסק של שיווק ומכירה של חומרי גלם וכלי מטבח ולאור קשיים כלכליים שאליה נקלעה היא הפסיקה את פעילותה.

עם הפסקת הפעילות מכרה החב' את רוב הציוד שנותר בנכס.

4.קבלת תביעה על בסיס דוקטרינה של הרמת מסך מצריכה הנחת תשתית עובדתית ראויה ומקיפה כבר בכתב התביעה. בעל דין המבקש להסתמך על דוקטרינה זו נדרש לפרט בכתב טענותיו את מערך העובדות המצדיק יישומה של דוקטרינה זאת.

5.בנסיבות תיק זה כתב התביעה אינו עומד בדרישות הנ"ל ודי בטעם זה על מנת למחוק את הכותרת וליתן לנתבע רשות להתגונן.