תא"ק 59158-02-15 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' חלון פלוס דלת 2009 בע"מ ואח'

1.לפני בקשת המבקש לקבוע שלבית משפט דנא הסמכות המקומית לדון בתיק מאוחד זה.

2.בקשת המבקש הינה על רקע טענות המשיבים בבקשות הרשות להתגונן שהוגשו מטעמם לפיהן לבית המשפט דנא אין סמכות מקומית לדון בתיק מאוחד זה וזאת מאחר וכתובת המשיבים בת"א והסניף בו התנהל החשבון נמצא גם הוא במחוז ת"א. לפיכך, ביקשו המשיבים להעביר התיק למחוז ת"א.

3.לטענת המבקש הצדדים ניהלו מו"מ בעניין זה, אך לאור דרישות המשיבים לעניין מתן רשות להתגונן והוצאות לא הגיעו להסכמות.

לטענת המבקש משהגישו המשיבים בקשות רשות להתגונן בבית משפט זה, קנה בית המשפט דנא הסכמות לדון בבקשות ויש לדחות את הטענה להיעדר סמכות מקומית.

זאת ועוד, לטענת המבקש בהתאם להוראות סע' 29 לכתב הערבות עליו חתום המשיב 2, ניתן לנקוט בבהליכים משפטיים בכל אחד מבתי המשפט בארץ ולאור זאת שביחס למשיב 2 הסמכות המקומית לדון בפני בית משפט דנא, סמכות זו תופסת גם לגבי המשיבה 1.

לחילופין, מסכים המבקש להעברת התיק לבית משפט במחוז ת"א ללא צו להוצאות ותניות.

4.המשיבים דוחים בתגובתם את טענות המבקש וטוענים, בין היתר, כי ההפנייה לשטר הערבות מהווה הרחבת חזית.

5.המבקש הגיש בקשה למתן תגובה. ראשית, הנני נעתר לבקשה זו וההחלטה דנא ניתנה לאחר עיון בתגובת המבקש לתגובת המשיבים. במסגרת התגובה לתגובה חוזר המבקש, בין היתר, על טענותו לעניין תניית השיפוט בכתב הערבות ולכך שתניית המשיבים בנוגע להסכמה להעברת התיק למחוז ת"א בתנאים נוספים מהווה התנייה לא ראוייה.

6.תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת:

"תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: