תא"ק 5868-04-14 מימון נ' סמרה

לפני בקשה לפיצול סעדים שהוגשה על ידי התובע בתיק, עו"ד עמוס מימון (להלן: המבקש"), כנגד הנתבעת איריס סמרה (להלן: "המשיבה").

ביום 3.4.2014 הגיש המבקש תביעה בתיק זה כנגד המשיבה שעניינה אי תשלום שכר טרחה בגין עניינים משפטיים הקשורים לתיק פש"ר בבית המשפט המחוזי, ייצוגה של המשיבה בבית משפט לענייני משפחה ובהוצאה לפועל.

לאור תביעה זו הגיש המבקש בקשה לפיצול סעדים, בה הוא מסביר כי הוא טיפל בעניינים נוספים של המשיבה שעליהם אין הסכם בכתב ועל כן אינו יכול להיפרע במסגרת של סדר דין מהיר.

בהתאם לבקשה זו על פי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 :

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו."

מכאן עולה, כי מקום שבו מדובר בעילת תביעה אחת, הכלל הוא כי לא ניתן לפצל אותה לתביעות אחדות, שכן על התובע למצות את מלוא הסעדים הקיימים לו בגין אותה עילה בהליך אחד (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, תשע"ג –2013, עמ' 329).

הרציונל העומד מאחורי תקנה זו, הוא עקרון השתק העילה, שנועד בעיקרו להגן על הנתבע ועל בית המשפט מפני התדיינות כפולה, שכן מצב זה עלול לגרום לבזבוז זמן ולריבויי התדיינויות.

על פי התקנה, לבית המשפט תהיה הסמכות לפעול בשיקול דעת ולאפשר לתובע לפצל את תביעותיו בשל עילה אחת, דבר המהווה חריג לכלל.

המלומד גורן מוסיף ואומר כי: