תא"ק 58533-07-12 עירית ירושלים נ' 580000461, תא"ק 30705-02-14 עירית ירושלים נ' תלמוד תורה וישיבת "קרית ספר"ובית התבשיל ביעה"ק ירושלים תובבי"א

1.לפניי בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשת במסגרתה עותרת היא למתן רשות להתגונן כנגד התביעה כאשר עניינה של התביעה נסוב סביב חיובי ארנונה בסך 558,410 ₪ לתקופות מיום 13.5.05 ועד ליום 31.12.12. בנוסף, אוחדה תובענה נוספת ( תא"ק 30705-02-14) בגין חיובי ארנונה נוספים לשנת 2013 בסך 61,830 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, בגין נכס הידוע בעירייה כנכס מס' זיהוי 30085-111-000-0102 הנמצא ברחוב יישא ברכה 50 בירושלים.

2.לטענת המבקשת, הינה עמותה הממלאת אחר הוראות חוק העמותות וכללי הניהול התקין. המבקשת הציגה למשיבה אישור ניהול תקין עובר להגשת התביעות ומשכך, הינה סבורה, כי יש להעניק לה פטור מתשלומי ארנונה לתקופה הרלוונטית ולחילופין, להפחית לה משמעותית מחיובי הארנונה. עוד מציינת המבקשת, כי עד שנת 2006 הוכרה היא כמוסד הזכאי לפטור מארנונה ואף קיבלה מהמשיבה הפחתה משמעותית בגין תשלומים אלה.

3.המשיבה הגישה הודעת עדכון לתיק בית המשפט ממנו עולה, כי בקשת המבקשת לקבלת פטור מארנונה בגין היותה מוגדרת כ-"מוסד חינוך" הועברה לאישורו של הממונה על המחוז במשרד הפנים ונדחתה על ידו. המבקשת נתבקשה על ידי הממונה לחלק את הנכס בין תלמידים לבין אברכים שאז תוכל להגיש בקשה מיוחדת להכרת המוסד כמוסד חינוך. אף בקשה זו אמורה הייתה להתקבל באופן פרוספקטיבי בלבד.

4.למבקשת ניתנו ארכות שונות על מנת לאפשר לה להסדיר הדרוש ואולם, עד כה נדמה, כי לא עלה בידה לעשות כן.

5.ביום 20.1.15 הגישה המבקשת בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידה, במסגרתה, העלתה טענות חדשות כגון 'טענת התיישנות' בגין חיובים שונים עובר לתקופת ההתיישנות, כשבע שנים מיום הגשת התביעה ( 31.7.12). כמו כן, טענה, כי לפי סעיף 5 ג (ה) (1א) לפקודת מסי העירייה ומיסי ממשלה (פיטורין) (להלן: "הפקודה" או "פקודת הפטור" או "פקודת הפיטורין"), לא תוטל ארנונה על הנכסים בגינם נתבעת הארנונה, בהיות הנכסים משמשים ללימוד תורה ולקיום תפילה ולצרכים הנובעים מלימוד תורה וקיום תפילה. לטענתה, הינה בבחינת "מוסד דתי" כהגדרתו בסעיף 4 לפקודה זו. בנוסף טענה המבקשת, כי לבית המשפט סמכות לדון בתובענה זו מכוח סעיף 76 לחוק בתי המשפט.

6.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי בקשת המשיבה להכרתה כ-"מוסד חינוכי" נדחתה על ידי הממונה על המחוז ביום 14.1.14 כאשר צויין בהחלטתו, בין היתר, כי "הפעלת תלמוד תורה טעונה רישיון ממשרד החינוך בהתאם להוראות חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969.." במצב זה מתייתר הצורך בהכרה במוסד כמוסד חינוך..". המבקשת הגישה בקשה נוספת שנדחתה מאותם נימוקים ביום 26.2.14. בקשה שלישית שהוגשה לממונה על המחוז הפעם להכרה במוסד כ-"מוסד דתי" אגב שינוי סעיף הפטור בהתאם נדחתה אף היא. המבקשת ביקשה אף לתקן את בקשת הרשות שהוגשה על ידה בהתאם וכן, העלתה לראשונה 'טענת התיישנות' אשר יש לדחותה הואיל ולא הועלתה 'בהזדמנות הראשונה' כדרישת חוק ההתיישנות וכן, נוכח תשלומים חלקיים שבוצעו על ידי המשיבה לאחר הגשת התביעה שנזקפו לחובת תקופת החיוב עד ליום 3.12.08 . בנוסף טענה המשיבה להיעדר סמכותו של בית משפט זה להידרש לטענות המבקשת בבקשה.

7.המבקשת הגישה 'השלמת טיעונים בכתב' במסגרתה התמקדה בקבלת פטור מכוח סעיף 5ג (ה)(1א) לחוק פטור. כאשר לטענתה, הפטור לפי סעיף זה אינו כפוף לקביעת הממונה על המחוז ומשכך, לבית המשפט קנויה הסמכות העניינית לדון בו. כמו כן, מפנה המבקשת לסמכותו של בית המשפט לדון בעניין במסגרת סמכות שבגררא. כאשר לטענתה, שאלת הפטור מכוח סעיף 5ג' דלעיל אינה בסמכותו הייחודית של מנהל הארנונה או הממונה על המחוז. בנוסף, טוענת המבקשת, תוך הפניית בית המשפט לפסיקה תומכת, כי לא עסקינן בנושאים עובדתיים טכניים, אלא, בנושא עקרוני ובעל חשיבות כללית וציבורית. בנוסף טוענת המבקשת, כי בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 28.1.15 הוסכם בין הצדדים, כי תינתן לה רשות אף בעניין 'טענת ההתיישנות' ובית המשפט רשם לפניו הדבר.

8.הצדדים הגישו הודעה בהסכמה, לפיה, נוכח תשלום כ-33% מסך התביעה, יש לעדכן יתרת החוב בתביעה לסך של 374,135 ₪ נכון ליום 31.7.12 (מועד הגשת התביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי החובה), התש"ם-1980.

דיון ומסקנות: