תא"ק 55859-10-13

בענייננו, שניים הם השיקולים העומדים לנגד עיני ביהמ"ש בבואו לדון בבקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה: הסיבה להיעדר הגנה וסיכוייה.

באשר לסיבת אי הגשת כתב הגנה, טוען המבקש כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לו ולא היה מודע לקיום ההליך המשפטי המתנהל נגדו. המבקש כופר בנכונות אישור המסירה שצורף לבקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה ממנו עולה כי סירב לחתום על קבלת כתב התביעה.

המשיבה מציינת כי ההליכים נגד המשיב בגין אי תשלום חובות ארנונה מתנהלים שנים, במהלכם אף הוצעה פשרה שלא כובדה על-ידי המבקש. לעניין המסירה, מציינת המשיבה כי המבקש היה מודע היטב לכתב התביעה שהוגש נגדו, ולראיה, בעקבות קבלת כתב התביעה ביום 28/10/13, פנה אליה המבקש ביום 14/11/13 בבקשה להגיע להסדר. המשיבה לא צירפה את הפנייה של המבקש אלא צירפה את תשובת מר שלומי קונסטנטין, מנהל הארנונה, אשר יצא "במענה למכתבך מיום 14/11/13 ..." (נספח א' לתגובת המשיבה).

לא ניתן ללמוד ממכתבו של מר קונסטנטיני כי המבקש פנה למשיבה בעקבות קבלת כתב התביעה או שמא פנה אליה כחלק מההליכים המתנהלים שנים בין הצדדים בניסיון להביא לפירעון החוב שהצטבר לטובת המשיבה. יש לציין כי שאלת ההמצאה היתה בטרם מתן פסה"ד בהיעדר הגנה שביטולו מבוקש כעת והמשיבה אף הגישה תצהיר מתוקן של מבצע המסירה.

מכל מקום, שאלת המסירה בענייננו אינה נקיה מספק ולא ניתן לקבוע כי המדובר מצד המבקש בהליך המשפטי המתנהל נגדו.

לא זו אף זו, המבקש מעלה טענות הגנה, לרבות טענת התיישנות, הראויות להישמע. ויודגש, בשלב זה די בטענות הגנה לכאורית.

אין להתעלם אף מהגישה הליברלית של הפסיקה בכל הנוגע לביטול פסקי-דין שניתנו בהיעדר הגנה או היעדר התייצבות.

העולה מן המקובץ הוא כי דין פסק-הדין להתבטל וכך אני מורה.