תא"ק 54256-06-12 גרוני נ' אלקבץ

1.בפני תביעה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין- נכס הנמצא בסמטה ב' 11 בעיר העתיקה בצפת הידוע כגוש 13054 חלקה 101 מחובר 1 וחלקה 102 א' (להלן: "הנכס", או "המקרקעין").

על פי הנטען בתביעה, התובע הינו בעל הזכויות הרשום בנכס וזאת בהתאם לנסח הרישום אשר צורף. התובע טען כי הנתבע תפס חזקה בנכס שלא כדין, עושה בנכס שימוש כבשלו ונוהג בנכס מנהג בעלים. לאור האמור, טען התובע כי הנתבע הינו מסיג גבול והוא זכאי לסעד של פינויו וסילוק ידו מהנכס.

2.בכתב הגנתו טען הנתבע כי הנכס בו הינו מחזיק, הינו גוש 13054 חלקה 107 ולכן אין לתובע שהציג נסח בעלות בחלקות 101-102, זכות לעתור לפינויו.

בנוסף טען הנתבע כי הוא מחזיק בנכס כדין שכן ביום 19.9.76 רכש כדין זכויות דיירות מוגנת בנכס מאת בעליו האמיתי- מר משה שטרן (להלן: "שטרן"). לטענת הנתבע, לפניו אף התגוררו בנכס דיירים מוגנים אחרים, כגון אחד בשם אלמקיס ולפניו התגוררו בנכס דיירים מוגנים נוספים, הכל מכוח הסכמים עם אותו שטרן.

הנתבע הפנה לכך שרישום הזכויות על שם התובע, כיורש של אביו המנוח, נעשה רק ביום 3.4.12 בעוד שזכויות אביו של התובע נרשמו עוד ביום 20.4.54. עוד הוסיף הנתבע וטען להתיישנות תביעתו של התובע שכן מאז שנרשמו זכויות אביו של התובע חלפו 57 שנים. הנתבע טען כי אביו של התובע, ידע או היה עליו לדעת, על הדיירים שהתגוררו בדירה ולמרות זאת במשך למעלה מ- 50 שנה לא מחה ולא ערער על זכויות שטרן והדיירים המוגנים מטעמו, בנכס.

עוד טען הנתבע כי בעקבות הריסת הנכס במהלך מלחמת לבנון השנייה, השקיע כספים רבים בשיקום ושיפוץ הנכס וכי ככל שיפסק כי הרישום בלשכת רישום המקרקעין מתייחס לנכס בו מתגורר הנתבע, על התובע לפצותו בגין השקעותיו בנכס.

3.מטעם התובע, העיד התובע. מטעם הנתבע העידו- הנתבע, מר אשר אלמקיס, מר תורג'מן עמרם ומר יהושע שטרן -בנו של שטרן (להלן: "יהושע").

דיון:

4.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני, התרשמתי מהעדים שהעידו ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.