בנק מזרחי טפחות בעמ נ' סטרוקן ואח'

1.ראשיתו של הליך זה בתביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים. 

2.התביעה הועמדה על סך של 325,000 ₪ ובבסיסה הלוואה שנטל המנוח ללובקוב סרגיי מהתובע (להלן: הבנק"). המנוח חתם על הסכם הלוואה ביום 09/04/98 (להלן: "הסכם ההלוואה").

3.על פי כתב התביעה, חתמו הנתבעים גם הם על הסכם ההלוואה וכן חתמו על הודעה לחותם בערבות, ובגין יתרת החוב שנותרה למנוח, הוגשה תובענה זו כנגד הנתבעים בהתאם לסעיף 17ג (ב) לחוק הערבות ( תיקון), התשנ"ב – 1992.

4.במסגרת בקשת רשות להתגונן שהגישה הנתבעת 1 ( להלן:" המבקשת") טענה היא, בין היתר, כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה וכי יש להעבירה לבית משפט השלום בנתניה.

(יצוין, כי כנגד הנתבע 2 ניתן ביום 13/07/16 פסק דין בהעדר הגנה).

הבקשה להעברת הדיון, היא הבקשה שלפניי ( להלן: "הבקשה").

5.לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, מוצאת אני לדחותה.

6.בהסכם ההלוואה עליו חתומה המבקשת נכתב בהאי לישנה:

"מקום השיפוט בכל הליך שיוגש על ידי הבנק יהיה כפי שנקבע בדין ו/או במקום חתימת הסכם זה על ידי הבנק ו/או במקום בו נמצא הנכס ו/או במקום בו נמצא סניף הבנק אשר בו, על פי הנהלים של הבנק, מתנהל תיק ההלוואה מפעם לפעם ו/או בבתי המשפט של ירושלים. מקום השיפוט בכל תביעה נגד הבנק יהיה בבתי המשפט של ירושלים".