עיריית פתח תקווה נ' קרמר

התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, בגין חובות ארנונה לתקופה שבין 1/2/14 לבין 14/8/14, שלא שולמו.

מדובר בחובות ארנונה של המבקש יחד עם נתבע נוסף, מר ערן נגל, שהיה שותפו לדירה שכורה. לטענת מר קרמר עזב את הדירה עוד בפברואר 2014 והודעה על כך נמסרה לעירייה. עוד טען כי בהסדר פשרה אליו הגיע עם הבעלים של הדירה שילם את חלקו בחיובי הארנונה ישירות לבעלים.

בדיון מיום 28/11/17 ניתנה שהות למבקש, מר קרמר לפנות לבעלי הדירה ו/או להמציא מסמכים מהם עולה כי הודיע על הפסקת החזקה בנכס. בהעדר הסכמה בנוגע לחוב הגישו הצדדים סיכומיהם בבקשת הרשות להתגונן.

המבקש טוען כי הוא עצמו עזב את הדירה והודיע על כך בהודעה בטלפון לעירייה. לעניין זה הוסיף וטען כי במועד בו הודיע לעירייה לא היה רשום כמחזיק בנכס וכי הרישום שלו כמחזיק בנכס הוא רק מיום 14/8/14.

דיון ומסקנות:

המבקש, מר קרמר מאשר ששכר את הדירה ברחוב גוש עציון בפתח תקווה כאמור בהסכם שכירות מיום 13/9/13.

בנסיבות אלה חלה על המבקש החובה לכאורה לשאת בתשלומי הארנונה. חובה זו היא ביחד ולחוד עם השוכר האחר מר נגל. משלא נפרעו חיובי הארנונה דרשה התובעת פרעון החוב משני השוכרים. נגד הנתבע האחר, מר נגל ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 22/12/16.

מר קרמר טוען כי עזב את הדירה באמצע תקופת השכירות ולפיכך לא חלה עליו חובת תשלום הארנונה. ראשית, יש להפנות לכך שבבקשה לביטול פסק דין טען מר קרמר שעזב את הדירה בחודש פברואר 2014 (סע' 9 לבקשה). לעומת זאת בבקשת הרשות להתגונן טען שעזב את הדירה בסוף חודש מרץ 2014 (סע' 15 לבקשת הרשות להתגונן). בסיכומיו שונתה הגירסה ומר קרמר טען שעזב את הדירה ביום 1/3/14 (סע' 11 לסיכומי המבקש בבקשת הרשות להתגונן).

שנית והוא העיקר, מר קרמר לא הביא כל ראייה כי הודיע לתובעת על עזיבתו את הדירה ו/או על החלפת מחזיק בה.

בסיכומיו טוען מר קרמר שפנה בטלפון לתובעת וכי באותו מועד לא היה רשום כלל כמחזיק ולפיכך נאמר לו שהוא ממילא אינו מחזיק בנכס (סע' 12 לסיכומיו). גירסה זו הועלתה לראשונה בסיכומי מר קרמר.

גירסה כזו לא עלתה בדיון בפניי (עמ' 1, ש' 14) שם נאמר שניתנה הודעה לעירייה ולא אוזכר כי לכאורה התקשר ונאמר לו שאינו רשום כמחזיק. גירסה זו לא נזכרת כלל בבקשה לביטול פסק דין וגם לא בבקשת הרשות להתגונן. בשתי בקשות אלו ציין מר קרמר שהודיע לבעלים על עזיבת הדירה, ללא איזכור של טענה כי נמסרה הודעה גם לתובעת.

ממילא גם לא הוצגה ראייה שהיא על הודעה מתאימה לתובעת.

בנסיבות אלה משנרשם המבקש כדין כמחזיק בדירה על בסיס הסכם השכירות; ומשלא הובאה ראייה על הודעת חדילה מהחזקה או על החלפת מחזיק, יש לחייב את המבקש מר קרמר במלוא חוב הארנונה לתקופת התביעה.

אני ער לטענה כי המבקש שילם לבעלים של הדירה סכום כסף הכולל גם את חיובי הארנונה. מעבר לכך שלא הובאה ראייה כי הסכום ששולם לבעלים היה גם בגין חיובי ארנונה ודי היה להציג בעניין זה את כתב התביעה באותו הליך למול הסכם הפשרה, הרי שטענה זו טובה לכל היותר כלפי הבעלים והמבקש רשאי לפעול נגד הבעלים בכפוף לכל דין. טענה זו אינה מאיינת את חובתו הישירה של המבקש כמחזיק – שלא מסר הודעת חדילה כדין – כלפי התובעת בנוגע לתשלומי הארנונה.