תא"ק 53651-06-15 מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ נ' דניאל

לפני מונחת בקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 16.08.16, התגובה והתשובה לה. המשיבה לא צירפה תצהיר בתמיכה לתגובה שהגישה. להלן יובאו עיקרי טענות הצדדים:

1.אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש קיבל את כתב התביעה ולא הגיש את בקשת הרשות להגן במועד. המבקש טוען כי הוא לא הגיש אותה במועד משום שהתנהל מו"מ בין הצדדים. המשיבה לא חולקת גם על העובדה כי התנהל מו"מ בין הצדדים.

לכן, לא היה פגם במתן פסק הדין בהיעדר הגנה ולכן לא מדובר בבקשה לביטול פסק הדין מחמת הצדק אלא ההחלטה בבקשה עומדת בהתאם לפסיקה לשיקול דעת ביהמ"ש.

2.המשיבה טוענת כי עוד ביום 26.07.15 ידע המבקש על קיום התביעה שבכותרת וכן שעליו להגיש כתב הגנה במועדים הקבועים לכך בהסדר התחיקתי. המשיבה מסכימה כי ניהלה מו"מ עם המבקש אך מאחר ולא המשיך המבקש את שיתוף הפעולה , המשיבה הודיעה לו שעניינה מועבר לטיפול משפטי ולכן היה עליו להגיש את בקשת הרשות להגן. אינני יכולה לקבוע כי אכן המשיבה הודיעה למבקש כי הסתיימו הליכי המו" כיון שלא הוגש תצהיר מטעמה.

3.המבקש מודה בבקשתו כי לקח הלוואה על סך של 50,000 ₪ וכי לא החזיר אותה. המבקש גם מדגיש בסעיף 8 לתצהירו, כי במהלך מו"מ עם ב"כ התובעת, לא כפר בחוב והסכים לשלמו. המחלוקת היחידה הינה לגובה הריבית בגין קרן החוב ותשלום שכר טרחה.

אך טוען כי ההלוואה הייתה אמורה להיות משולמת מכספי קרן ההשתלמות שלו, שאותם החזיקה המשיבה, אך היא העבירה אותם לגרושתו במקום לפרוע את ההלוואה. המבקש טוען כי התובעת פעלה שלא לפי הרשעה ו/או ברשלנות כאשר העבירה כספי קרן השתלמות שלו, אשר היו אמורים לשמש לפירעון ההלוואה מושא תביעה, לגרושתו של המבקש ובכך סיכלה בעצמה את יכולת פירעון של המבקש.

4.כנגד, המשיבה טוענת כי מדובר בטענה שחלפו לגביה בין 8-9 שנים. היא טענת בעלמא, לא צורפה לה כל ראייה. המבקש חתם על הסכם הלוואה עם התובעת, לפיו הוסכם בין הצדדים כי המבקש יפרע את ההלוואה בתשלומים חודשיים ורצופים החל מיום קבלת ההלוואה, אך המבקש לא עמד בהתחייבות זו.

5.המשיבה, בתגובתה מתנגדת לביטול פסק הדין מאחר וטוענת כי חלפו כ-50 ימים מיום מתן פס"ד (16.08.16) ועד להגשת הבקשה לביטול פס"ד (מיום 6.10.16), הבקשה נמחקה ביום 30.10.16 מנימוקים פרוצדורליים כי המבקש לא צירף תצהיר מפורט.

לגופו של עניין:

1. באשר למועד הגשת הבקשה לביטול פסק דין, אכן בסמוך לתום המועד הוגשה הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין ביום 5.10.16. הבקשה נמחקה כיוון שהתצהיר היה בג"צי. בקשה חדשה הוגשה עם תצהיר מפורט בתוך 7 ימים נוספים מיום שניתנה החלטתי בדבר מחיקתה. זהו לוח זמנים סביר ולכן אני סבורה שיש להאריך למבקש את המועד להגשת הבקשה השנייה, או לחילופין ניתן לקבוע כי הבקשה הוגשה במועד, לאור תאריך הגשת הבקשה הראשונה והטענות בנושא זה נדחות.

2. אין מחלוקת שהצדדים ניהלו מו"מ. המבקש טוען שהיה במו"מ ארוך ובשלבים מאוד מתקדמים עם ב"כ של המשיבה. למבקש נודע על עזיבתו של עו"ד שמולו נוהל מו"מ רק בעת קבלת פס"ד. לא קיימת בפני גרסה עובדתית אחרת ולכן אני מקבלת את דברי המבקש. מנגד לא טען המבקש בפני כי המשיבה הסכימה להארכת המועד להגשת בקשת הרשות להגן מטעמו ובקשה שכזו גם לא הוגשה. היה על בא כוחו לדאוג להגשת בקשה מתאימה שכזו לביהמ"ש. הנטל בעניין זה רובץ על המבקש. ולכן אינני מקבלת את הטענות כי היה עליו להמתין למיצוי המו"מ ולכן לא הגיש את הבר"ל.